לפני שלוש שנים הייתי בבוגוטה, ויצא פוסט חביב מאוד, אז משתף שוב:
בוגוטה ממוקמת בערך בנקודה הרחוקה ביותר על כדור הארץ מסינגפור ובאמת במובנים רבים עולם אחר. בשונה מסינגפור, אין כאן לקחים מהותיים, לפחות לא בולטים לעין, שכדאי ללמוד. בבוגוטה כ-8 מליון תושבים והצפיפות בכבישים גורמת לתל אביב להראות טוב. גם כאן אין מערכת תחבורה ציבורית טובה, והרעיון של אגרות גודש לא מתקדם מעבר להצעות של כלכלנים. בשבוע הבא הבחירות המקומיות, כאשר הנושא המרכזי: הצפיפות בכבישים. כל אחד מהמועמדים מבטיח לבנות מערכת הסעות המונים, אבל יש הבדל בדקויות: אחד רוצה לחפור מנהרות, אחר מציע דווקא מסילה על גשרים. כל בחירות אותו הסיפור – יש הבטחות, אבל אין ביצוע. הפוליטיקאי שנבחר מבין שאת הפרויקט לא יגמרו בקדנציה שלו, ואת המחיר – עוד צפיפות ומירמור – הוא ישלם. מעניין מה מפריד בין מדינות כמו סינגפור ורבות אחרות שבהן הפוליטיקאים מנהלים מדיניות לטווח ארוך, בתחבורה ובכלל, לבין ארצות כמו קולומביה וישראל שהדגש הוא הטווח הקצר.
אני כאן בכנס בחסות ומימון הבנק המרכזי.
לכן הופתעתי, אבל לא מאוד, שבהזמנה היה כתוב שקוד הלבוש הוא “formal” שזה בעברית חליפה ועניבה. מאוד לא מקובל בכנסים אקדמיים, אבל אני ממושמע – להלן התמונה. אחרי שכל היום נחנקתי עם החליפה והעניבה, הסתבר שהמזכירה ששלחה את ההזמנות העתיקה את קוד הלבוש מהזמנה אחרת של בנקאים, וכוונת המארגנים הייתה אחרת, אבל משום מה לא שמו לב עד שהיה מאוחר מידי….
לבנק המרכזי יש תערוכת אומנות מקסימה. בעיקר ציורים של האמן המקומי Botero ושל אמנים רבים אחרים, כולל מאוד ידועים. יש שם גם תערוכה של מטבעות עתיקים (טרום קולוניאליזם) ומכונות הטבעה בנות מאה ויותר שנים, הכניסה לציבור חינם. מומלץ מאוד, וחובה לראות, אם כבר מגיעים לבוגוטה, את מוזיאון הזהב (גם של הבנק המרכזי). דמויות, פסלים, וכלים מזהב, מהתקופה הטרום קלוניאלית.
הרחוב מאתגר את “חוק המחיר האחיד.” דוכנים מוכרים לצד משקאות קלים ומגוון מוצרים גם “MINUTOS.” כפי שניתן לראות בתמונות המחיר הוא 200 בדוכן אחד (ויש עוד רבים אחרים) ובדוכן אחר, במרחק ממש קצר המחיר הוא 100 (וגם במחיר הזה יש נוספים). 100 פסו זה בערך 13 אגורות. יודעים מה הם מוכרים?
יתרון אחד משמעותי לעומת סינגפור: מזג האוויר. על קו המשווה (בערך) ובגובה 2,700 מטר, נעים כל השנה. חוץ מזה עיר כיפית ומעניינת.
בתמונות: שני דוכנים מוכרים minutos, הנוף מהרחוב היפה בכניסה לתערוכת האמנות של הבנק המרכזי, לא קשור בכלל אבל מעניין: מגוון חלילים (רציני) בחנות מזכרות ליד מוזיאון הזהב. מעל החלילים דגמים קטנים של פסלים של Botero