הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) דיווחה בתחילת השבוע כי המשק צמח ברבעון הראשון של 2018 בשיעור שנתי של 4.5%. זהו שיעור מרשים, והוא נובע מגידול ביצוא, בהשקעות ובצריכה הפרטית והממשלתית.
סמי פרץ, “מייללים על הפקקים – ורצים לקנות עוד מכוניות פרטיות”, באתר דה מרקר, 20 ליוני 2018
נכנסתי לכתבה שעוסקת בכלל בנושא תחבורה, אבל (ואני מקווה שידידי סמי פרץ יסלח לי) אני מתקשה להתעלם ממשפט שטוען שהתוצר עלה בגלל גידול בשימוש כזה או אחר: יצוא (עודף היצוא על היבוא לשם דיוק), צריכה פרטית, צריכה ציבורית, והשקעה.
יש כמובן קשר בין התוצר לשימושיו. מדובר בזהות חשבונאית: התוצר תמיד שווה בדיוק לסכום השימושים. אז כשהתוצר גדל בהכרח יגדלו השימושים. אבל זה לא מסביר מדוע התוצר גדל. האם הגידול בביקוש לצריכה פרטית למשל, הגדיל את התוצר? אולי הגידול בפריון הגדיל את התוצר וההכנסה הגבוהה יותר תרמה לגידול בצריכה הפרטית? הזהות החשבונאית לא עוזרת לנו כלל לענות על השאלה הזו!
במשק באבטלה משמעותית, על פי המודל הקיינסיאני, הביקושים מסבירים את התוצר. אבל במשק בתעסוקה מלאה (שזה בערך המצב של המשק הישראלי) סביר יותר שהצמיחה הגדילה את השימושים ולא ההפך.
עכשיו אני יכול לחזור לכתבה ולקרוא את מה שיש לפרץ להגיד על תחבורה…