שני פרקים בפודקאסט think&Drink Different בהגשת ג’רמי פוגל עוסקים באינטליגנציה ובהסברים לפערים בין בני אדם ובין קבוצות שונות של בני אדם (“גזעים”). הפרק הראשון הוא: “האינטליגנציה האנושית: בין גנטיקה לסביבה” והאורח הוא ד”ר רועי יוזביץ.
השיחה בין ג’רמי ורועי מרתקת, ומשקפת את ההבדלים האידיאולוגיים בין השניים. רועי הוא איש ימין, לא מתרגש מתקינות פוליטית, מעריץ את תומס סואל ואת בן שפירו, ולא מהסס, המאזין עלול לחשוב שאפילו שואב הנאה, לטעון שהעובדות מראות בבירור פערים גנטיים בין גזעים שונים, ובפרט, שבני אדם מאפריקה מתחת לסהרה וצאצאיהם בעולם הם בעלי אינטליגנציה מולדת נמוכה. ובאופן כללי, רועי טוען שהגנטיקה חשובה מאוד, ומסבירה חלק מאוד גדול מהשונות באינטליגנציה.
ג’רמי מאוד לא אוהב את הדברים ומאתגר יפה את רועי בטענות שונות על הסביבה השונה של קבוצות שונות, על הבעיות במדידת אינטליגנציה (המדידה עצמה – מבחני איי קיו – תלויה בסביבה) ועוד. השיחה כאמור מרתקת, אבל מה שחסר בה זה ידע עדכני. ג’רמי בוודאי שאינו מומחה בתחום, ואינו מתיימר להיות, והבעיה היא שרועי – ד”ר יוזביץ – הוא כפי הנראה מומחה בתחומו, ובוודאי אדם נבון ומשכיל, אבל הוא דוקטור להנדסת אלקטרוניקה ומדעי המחשב, ואין לו השכלה פורמלית בתחום הנדון. האיש קרא המון ויש לו הרבה מאוד ידע, אבל הוא לא חוקר אינטליגנציה ותורשה והוא לא בקיא בחידושים המחקריים בתחום, וחלק גדול מהידע שלו נשאב ממחקרי תאומים בעיתיים. בקיצור, השיחה מרתקת, אבל חלק מהטענות העובדתיות של יוזביץ לא נכונות.
כאן אני נאלץ לחזור לביקורת שלי על הזמנת מומחים שאינם באמת מומחים כאורחים לפודקאסטים. הערתי על זה בפרק על ביטקוין עם דעאל שלו, ואני חוזר להערה הזו כאן. למרות שאי אפשר להשוות בין הפרקים: לפרק עם דעאל שלו הפסקתי להאזין אחרי 20 דקות של להג, ואילו הפרק עם יוזביץ מעניין מאוד, רק שלעיתים הוא מטעה.
בתגובה לפרק, כתב ד”ר דני זאבי, ד”ר לגנטיקה, מכתב המפרט את הטעויות העובדתיות של יוזביץ, והמכתב הוביל לפרק נוסף בפודקאסט עם דני: “מה משפיע יותר: תורשה מול סביבה”
הפרק מרתק, ומתקן כאמור כמה טעויות מהפרק הקודם. ובכל זאת גם כאן יש לי ביקורת מסוימת. בדומה ליוזביץ, גם דני מעדיף לפרש את הנתונים בכיוון שמתאים לאידיאולוגיה שלו, רק בכיוון ההפוך מיוזביץ. ככל שהעובדות מאפשרות, דני (והפעם בלי שג’רמי מתנגד) מעדיף לתת משקל גדול לסביבה ולהקטין את תפקיד התורשה בקביעת האינטליגנציה, ובעיקר את הפערים בין גזעים (למעשה קבוצות שונות באוכלוסייה האנושית – החלוקה הפופולרית לגזעים היא לא חלוקה מדעית). אדגיש שדני מאוד זהיר. הוא לא טוען טענות בסתירה לעובדות, אבל העובדות מאפשרות פרשנות בתחום מסוים הוא מעדיף את הכיוון של הקטנת תפקיד התורשה.
לחיזוק הטענה של דני על כך, שאין (כמעט) פערים תורשתיים בין קבוצות שונות באינטליגנציה המולדת, דני מבקר את מבחני האיי קיו ומסביר בצורה מפורטת ומשכנעת שהמבחנים מותאמים לתרבות ולסביבה. שאדם מאוד אינטליגנטי שגדל במנותק מהתרבות המערבית לא יהיה מסוגל לענות על שאלות רבות במבחן. ולכן הפערים המשמעותיים שמתגלים במבחני איי קיו בין למשל שחורים מאפריקה לבין אירופאים, לא באמת משקפים פערים באינטליגנציה מולדת.
הבעיה עם הטענה הזו, בעיה שדני וג’רמי מתעלמים ממנה, היא שהיא פועלת בכיוון ההפוך כשבוחנים פערי אינטליגנציה, כפי שהם נמדדים במבחני איי קיו, בין בני אדם שגדלו באותה הסביבה. כאן הפערים התורשתיים מתגמדים בגלל הזהות בסביבה. כך למשל, פערים תורשתיים באיי קיו בין שני ילדים שגדלו באותו הבית, ילד אחד שנולד להוריו וילד שאומץ על ידי הוריו, יצומצמו על ידי ההטיה התרבותית של המבחנים. הדיון על פערי האיי קיו בין שחורים באפריקה ולבנים במערב הזכיר לי מחקר יפה (שאחד החוקרים, ידידי פרופסור שחר קריב מברקלי, סיפר לי עליו) שבודק רציונאליות של בני אדם, ומשווה בין סטודנטים באוניברסיטת עילית בארה”ב עם סטודנטים באוניברסיטת עילית באפריקה (דאר א-סלאם). ובכן, הסטודנטים באפריקה מקבלים ציונים משמעותית נמוכים יותר מהסטודנטים בארה”ב במבחני איי-קיו, אבל במבחני רציונאליות הפערים נמחקים. מה זה בדיוק מבחני רציונאליות בהזדמנות אחרת. רק אציין כאן שהנבחנים בוחרים בין חלופות שונות לקבלת תשלומים (למשל X בוודאות או Y בהסתברות מסוימת), והרציונאליות מתגלה בבחירה עקבית. מדובר בהחלטות שהן הרבה פחות תלויות תרבות מאשר חלק גדול מהשאלות במבחני איי קיו.
לסיום, כמובן שאני לא מומחה בתחום, כל הפוסט הזה הוא סיכום תמציתי של הרושם שלי כהדיוט. ההשכלה שיש לי בתחום התורשה מגיעה מילדות עם אבא פרופסור לגנטיקה, והרבה שיחות בבית על נושאים רבים כולל תורשה, סביבה, ואינטליגנציה. אבא שלי דווקא החזיק בעמדות די דומות לעמדות של יוזביץ, אבל הוא נפטר שנה אחרי שיוזביץ נולד (לפני 38 שנים), ומאז המדע התקדם מעט, וחלק ממה שחשבנו שאנחנו יודעים לפני 40 שנה התברר כשגוי. במקרה או שלא במקרה, חלק מהמחקר שלי בתחום הצמיחה הכלכלית עוסק באבולוציה, ולכן השקעתי לפני שני עשורים בלימוד החלקים הרלוונטיים לנושא.
וזה מביא אותי לנקודה האחרונה: צודק ד”ר דני זאבי שבני אדם היום (כמעט) זהים גנטית לבני אדם לפני 10,000 שנה – האבולוציה מתקדמת לאט מאוד. ועם זאת, וזה רלוונטי לנושא הנדון, מתוך זהות זו אין לקפוץ למסקנה שאין הבדלים בהתפלגות הגנים בין בני האדם היום לבין בני האדם לפני 10,000 שנה. תכונות גנטיות קיימות, או אפילו מוטציות קטנות, יכולות להתפשט מהר מאוד באוכלוסייה, אם יש בהן יתרון שרידותי. יש המון דוגמאות לזה כולל כמה בבני אדם (דני מזכיר את היכולת לעכל לקטוז). זה כמובן רלוונטי להבדלים בהתפלגות של הגנים בין אוכלוסיות שונות היום.