הצעת האוצר לבטל את חוק טל ולמעשה לפטור את החרדים מהשירות הצבאי, במטרה לאפשר את הצטרפותם לכוח העבודה, ממחישה ביתר שאת את אי הצדק הבוטה הנובע מהנטל הלא שוויוני של השירות הצבאי הסדיר. ע”פ אומדן סביר, לאחר הפטור לחרדים, לערבים, לנשים דתיות ולסובלים מבעיות רפואיות, פחות ממחציתו של כל שנתון מתגייס לשירות צבאי מלא.
לכן ראוי ורצוי לשלם למשרתים בשירות סדיר ונושאים בנטל פיסי ונפשי, לעיתים תוך סיכון חיים, לפחות שכר המתקרב לשכר מינימום. קשה לחשוב על שימוש ראוי יותר בכספי משלם המיסים (ובאותה הזדמנות אפשר לצמצם את העודף בקופת המדינה, הנובע מגביית מיסים בהיקף גבוה מהצפוי לפני שהכסף יופנה להצעות חוק פופוליסטיות ולסחטנות מפלגתית סקטוריאלית).
תשלום שכר לחיילי סדיר יקל על הציבור בישראל לבלוע את הפטור משירות הניתן למספר הולך וגדל של חרדים (מעל 12% מכל שנתון גיוס), ויאפשר את הסדרת הפטור, כפי שמציעים באוצר, ללא הדרישה להימנע מעבודה. מדובר בשינוי חשוב מאוד שלמעשה יחסוך כסף רב לקופת המדינה ויאפשר לא רק את מימון השכר לחיילים אלא גם הפניית משאבים לנזקקים אמיתיים – שהגורל התאכזר אליהם – בשונה מחרדים, שמדיניות הממשלה המציבה את ההימנעות מעבודה כתנאי לשחרור משירות צבאי, וכופה עליהם להיות נזקקים.
כמובן, שעדיף היה אילו הפטור לא ניתן מעולם, והחרדים היו שותפים מלאים בעול הביטחון. אין צידוק מוסרי להפליה בין דם לדם, וכמובן ששירות צבאי אינו בניגוד להלכה. בנוסף, בוודאי שטוב יהיה לחשוף את הנוער החרדי אל החברה הישראלית דרך השירות הצבאי, וזו כנראה בדיוק הסיבה שמנהיגי הציבור החרדי ילחמו בכל כוחם כנגד הגיוס.
לכן, למרות שקשה לציבור הישראלי (שאינו חרדי) לקבל את המצב השורר בפועל, שבו החרדים לא מתגייסים, ולמרות שפיצוי כספי לחיילים יכול לכל היותר לצמצם את תחושת הקיפוח, כדאי להתפשר על הרע במיעוטו – עדיף שהחיילים יקבלו שכר והחרדים לא ישרתו בצבא אבל יעבדו לפרנסתם. במצב הקיים, לא רק שהם אינם שותפים לעול הביטחון אלא גם נופלים לנטל על כספי הציבור.
ההצעה לחייב את החרדים בשירות אזרחי במקום השירות הצבאי אינה בכיוון הנכון. את ההפליה בין דם לדם, ההפליה המקוממת במיוחד, השירות האזרחי לא יפתור. אז מה נשאר? עלות הזמן של החיילים שמקדישים עד שלוש שנים מחייהם למען בטחון המדינה ללא תמורה. את זה עדיף לפתור ע”י שכר לחיילים נחוצים בשירות סדיר. עבודות יזומות בניהול המדינה מהוות בזבוז כלכלי מיותר. עדיף לשחרר את הצעיר החרד לשוק העבודה, שיפרנס את עצמו וישלם מיסים. כאשר השכר לחיילים יהיה חלק מתקציב הביטחון, יינתן לצה”ל תמריץ כלכלי לצמצם במשך השירות, לצמצם את בזבוז המשאבים הקיים, ולהחזיק רק את החיילים הנחוצים.