בתוך חודשים בודדים, עברנו מדיון על תקציב לרבעון (שנתניהו והשרים עושי דברו כינו תקציב חד שנתי) או תקציב לרבעון + שנת 2021, (שזכה לכינוי “דו שנתי”), להמשך ניהול הממשלה ללא תקציב עד סוף 2020 וכבר ברור שגם ב-2021 לא יהיה תקציב. במקרה הטוב התקציב ל-2021 יאושר במרץ, במקרה הסביר גם זה לא יקרה. כמו ב-2020 יחוקקו חוק לדחייה תצוגה מקדימה (נפתח בטאב חדש)נוספת של התקציב, שיאפשר לנתניהו עוד כמה חודשים להיות ראש ממשלה, לפני פירוק הקואליציה והליכה לבחירות.
העדר התקציב משרת את נתניהו: מאפשר לו להמשיך לבזבז כספי ציבור כאילו אין מחר, ולשמור על האופציה לפרק את הממשלה בלי לבצע רוטציה.
במקביל נתניהו וכץ הורסים את משרד האוצר. אם עוד היה ספק למישהו לגבי הטענות של שאול מרידור על ישראל כץ, ההתפטרות של המנכ”לית קרן טרנר-איל מבהירה את המצב. כץ נוהג בבריונות ובזלזול בפקידי האוצר ולא מאפשר להם לעשות את העבודה שלהם, בעיקר לבנות תקציב.
כמו שנתניהו אמר רק לאחרונה: תקציב (דו שנתי) יחייב קיצוצים. אמירה פשוט מזעזעת. כמו האנשים שמעדיפים לא לבדוק את מצב חשבון הבנק בגלל שאם יבדקו הם יאלצו לקצץ הוצאות. ככה נתניהו, מעדיף שלא יהיה תקציב, רק שבמקרה של נתניהו אנחנו נישאר עם החוב.
אבל זה לא רק חוב, זו פגיעה ארוכת טווח בכלכלה. ראשית בגלל הרס משרד האוצר, הגוף המקצועי שקידם לאורך השנים את הרפורמות החשובות במשק, רפורמות שהגדילו את החופש הכלכלי ואת התחרות ותרמו תרומה אדירה לרווחת הציבור בישראל. ולא רק הפגיעה באוצר, המסר לציבור: הממשלה יכולה לחלק כסף לכולם. אין מה לדאוג. אין סיבה לנהל את התקציב באחריות. ואכן הציבור רוצה הגדלת ההוצאה הציבורית (מעל 80%) אבל הרוב המכריע לא מוכן לשלם עוד מיסים בשביל הגדלת ההוצאה, וכפי הנראה מסרב להבין את הקשר בין השניים. לאחר שנים של טמטום הציבור על ידי נתניהו וכחלון ועוד מגוון קשקשנים, גם ממפלגות “הימין” וגם מצד השמאל-מרכז של המפה הפוליטית, הצטרף לאחרונה נתניהו לחגיגה במסע בזבזנות על סטרואידים, עם המסר יש לי כסף לחלק. אז זו התוצאה.
אבל המציאות הכלכלית אכזרית, אין ארוחות חינם. כל שקל שנתניהו שורף עכשיו, כל פגיעה בכלכלה בגלל סגירת עסקים, את הכל אנחנו והילדים והנכדים שלנו נשלם. וחוב ציבורי כבד יכול להעמיק את המיתון ולהקשות על היציאה ממנו. רוב המשברים הכלכליים בעבר, בארץ ובעולם, הם בדיוק תוצאה של חוסר אחריות תקציבית.
ואי אפשר בלי הרצון של נתניהו להילחם בהפגנות, ואם דרוש לסגור גם עסקים קטנים ללא קהל, אז קדימה – העיקר שיהיה מצב חירום ואפשר יהיה לצמצם את ההפגנות. ברור שיש הדבקות בהפגנות, אבל על פי כל הנתונים, מוקדי ההדבקה הם במקומות שלא נוח פוליטית לבלום, וקשה למשטרה לאכוף, וכנראה גם “רוח המפקד” מכוונת מאמצים לכיוון ההפגנות על חשבון המגזר החרדי, שחלק משמעותי ממנו פשוט מתעלם מההנחיות.
אני מאוד מודאג.