בעל עסק מחויב על פי חוק לשלם לעובד תוספת של 50% לשכרו עבור עבודה בחג, ואני תוהה מדוע החוק לא מחייב את בעל העסק, במקרה שהוא עובד בחג, להרוויח 50% יותר בכל שעת עבודה … האם אין כאן אפליה??
בנוסף לכל הדברים המוזרים בתקנות וצווי הרחבה, התוספת של 50% אינה רק לשכר מינימום, אלא חלה על השכר שהוסכם בין העובד למעסיק. אסור לעובד שמקבל 100 שקלים לשעת עבודה בימי חול, לעבוד בחג תמורת 120 שקלים לשעה, גם אם הוא מאוד רוצה, כי המעסיק לא מוכן לשלם יותר לשעה, ומעדיף לא להעסיק את העובד כלל, שזה כמובן חוקי. לאותו המעסיק מותר לשלם בחג 60 שקלים לשעה לעובד אחר.
רוצים עוד קצת סרבול אווילי של חוקי העבודה? הידעתם ש:
-
בענף הפלסטיקה – בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של סוכות, יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.
-
בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה – במקומות עבודה עם עד 20 עובדים יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא בערבי חגים, ובערב יום כיפור וערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא. במקומות עבודה עם למעלה מ- 20 עובדים יעבדו 7 שעות בתשלום של 8 שעות בערבי חגים, ובערב יום כיפור וערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.
-
בענף הניקיון והתחזוקה – עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב החג באופן הבא: ערב שביעי של פסח, ראש השנה, סוכות ושמחת תורה – 6 שעות בתשלום של 8, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג; ערב יום כיפור וערב פסח – 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון ותחזוקה.
-
בענף המלונאות – בערב יום העצמאות עובדים 7 שעות בתשלום של 8 שעות, ובשאר ערבי החגים עובדים 6 שעות בתשלום של 8 שעות. אם במקום עבודה מסוים עבדו 4 או 5 שעות בערבי חג לאורך שנים, זכות זו הופכת במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד באותו מקום. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.