אישתון, “כך המציאו ארגוני החקלאים, התקשורת והפוליטיקאים את עלילת “הטרור החקלאי”, באתר הארץ, 29 לאוקטובר 2018
טרור חקלאי. אם לא חייתם תחת סלע בשנים האחרונות, ראיתם את המונח הזה שוב ושוב בכותרות. לפי מה שמספרים לנו כלי התקשורת, פוליטיקאים וארגוני החקלאים, ישנה תופעה עצומה בהקפה, שאף הולכת ומחריפה משנה לשנה, של פשיעה לאומנית כנגד חקלאים יהודים, שיצרה משבר חמור בחקלאות, נטישה של חקלאים את הענף והשתלטות ערבית על אדמותיהם.
לחקלאים כדאי להציג לציבור מכה של “טרור חקלאי,” פגיעה ברווחיות, נטישת חקלאים את הענף ואת הקרקע, והשתלטות של ערבים, בהיקף נרחב, על קרקע חקלאית שננטשת בגלל “הטרור” והפגיעה ברווחיות. האינטרס הכלכלי של החקלאים ברור: הם רוצים עוד הגנות מתחרות ותקציבים.
לחברי הכנסת מימין ומשמאל יש אינטרס לחזור בזעם קדוש על טענות החקלאים. מימין תמיד משתלם להציג את הערבים כטרוריסטים ומשמאל תמיד רוצים שהמדינה תסבסד את החקלאים.
התקשורת כמובן משתפת פעולה: לבדוק נתונים ועובדות זה משעמם, פשיעה חקלאית גם משעממת, טרור מוכר.
יש רק בעיה קטנה: העובדות.
תחקיר מעולה של אישתון (נא להתמודד עם הנתונים – זה שחלקכם סולדים ממנו בגלל עודף שמאלניות זה לא טיעון רציני) חושף שהכול הולך בכיוון ההפוך. על פי משטרת ישראל יש פשיעה חקלאית אבל היא בירידה ורק חלק זניח ממנה הוא טרור. רוב הפשיעה החקלאית נעשית על ידי ערבים, אבל הם לא מפלים בין יהודים לערבים, ופחות מאחוז אחד הוא טרור של ערבים נגד יהודים. (ובתחום הטרור החקלאי, על פי משטרת ישראל, יש כפי הנראה יותר טרור יהודי נגד ערבים מאשר ערבים נגד יהודים, לפחות לפי מספר החשודים שנעצרו: 93 חשודים יהודים בשנים 2011-15 לעומת 23 חשודים ערבים).
הסיפור על הפקרת שטחים ומדינות ערב שממנות קנייה של קרקע יהודית על ידי ערבים (הוא לא רק גזעני) הוא נטול כל ראיות. הסיפור של צמצום בפעילות החקלאית וברווחים לאורך השנים הוא עוד אגדה שעומדת בסתירה לנתונים.
כדאי לקרוא את התחקיר ולראות את משטרת ישראל מציגה נתונים ברורים לחברי הכנסת ואיך חברי הכנסת משתלחים בבכירי משטרת ישראל בטענה שהעובדות לא מעניינות אותם, כי זה טרור. נקודה.
מימין מככבים שולי מועלם, אמיר אוחנה וענת ברקו וגם שרן השכל (לצערי הרב), וגם משמאל לא חסר:
חברי הכנסת לא סותרים את דברי המפכ”ל ומפקד מג”ב, אלא מסבירים אמת כלכלית-שלטונית עצובה וידועה בישראל: קשה מאוד להשיג תקציבים ותמיכה ציבורית, מבלי לשלב בנושא טיעוני ביטחון:
ח”כ לאה פדידה מהמחנ”צ: “אם נגדיר את זה בסדר העדיפויות ותהיה לכך יחידה מיוחדת שנגדיר אותה למלחמה בטרור לאומני, קרי, חקלאות, אזי לא יהיו מקרים כאלה. […] בואו נחליט שזה אירוע ביטחוני לאומי ונחליט שאנחנו נלחמים בזה כמו בטרור”
ח”כ איילת נחמיאס ורבין מהמחנ”צ: “[ההגדרה כטרור] קשורה לטיפול אבל היא גם קשורה לנושא הפיצוי. כאן למשל בנושא טרור העפיפונים, אנחנו רואים יחסית פעולה מהירה והם יקבלו אני מקווה פיצוי ממס רכוש. הדבר הזה חשוב”
ח”כ אמיר אוחנה מהליכוד: “עד שלא נפסיק לקרוא לו פשיעה חקלאית ונתחיל לקרוא לו טרור כלכלי, הבעיה הזו לא תיפתר. מה המשמעות של ההגדרה של האירוע הזה כטרור כלכלי? ראשית, הקצאת המשאבים הראויה לטיפול בטרור. […] ההגדרה כפשע חקלאי בעצם מסמנת גם למשטרה וגם לרשויות שאלה עבירות רכוש. עבירות רכוש, אפשר להעביר הלאה. […] אבל כאשר אנחנו מגדירים את זה טרור כלכלי, אנחנו בעצם אומרים להם שזה נמצא לא בראש אולי אבל גבוה יותר בסדרי העדיפויות של המשטרה”
ח”כ איתן ברושי מהמחנ”צ: “אני מציע לחברי יושב ראש הוועדה לבחון האם זאת פשיעה או טרור לאומני לפי התוצאות ולא לפי הכוונות. […] אין לוותר על ההכרזה כעל פשיעה לאומנית כי אחרת זה לא יטופל ולא יפצו את החקלאים”.