שירי הדר, “רוצים להביא רק 2 או 3 ילדים? הפסדתם אלפי שקלים”, באתר ידיעות אחרונות, 09 ליולי 2019
מהכתבה המצוטטת מאתר YNET, ניתן ללמוד שמדינת ישראל מעמידה סל של 8,000 שקלים לאשה להוצאות הקשורות להריון. עוד ניתן ללמוד, שעד לאחרונה ניתן היה לעשות שימוש בכל הכסף כבר בהריון הראשון או לפרוס את השימוש בו על פני מספר הריונות, לפי צרכיה או רצונותיה של ההריונית.
אבל לא עוד. סגן שר הבריאות, החליט שניתן לעשות שימוש של עד 2,000 שקלים בכל לידה. בקיצור, לדפוק את מי שאינו שייך לקבוצות עם שיעורי הילודה הגבוהים, או אולי אפילו ניסיון לעודד ילודה.
ואם תגידו לי שדתיים/חרדים עושים הרבה ילדים לא בגלל שיקול כלכלי, ולא מדינת הרווחה היא המעודדת את הילודה, אז אפנה אתכם למאמר מרתק (גם אם קצת ישן) של ידידי ומורי פרופסור יורם מישר עם פרופסור צ’אק מנסקי. ניתן למצוא במאמר מידע רב, אבל העניין המרכזי הוא שקצבאות הילדים שנכנסו בשנות ה-70 השפיעו מאוד על הילודה, בפרט של חרדים אשכנזים. ובכן, לנשים חרדיות אשכנזיות שנישאו עד 1955 היו פחות משלושה ילדים בממוצע. היום זה בערך פי שניים. הסיוע של המדינה סייע להגדלת הילודה ולשינוי בנורמות (שזו גם טענה מרכזית של הכותבים)
יש במאמר עוד הרבה ממצאים מרתקים, למשל ההבדל הגדול בין מזרחים לאשכנזים (לנישאים עד 1955) שנעלם ובמקומו יש לנו הבדל גדול בין דתיים לחילוניים. ממליץ לכם לקרוא את הפוסט של אריאל קרלינסקי שמספר על המאמר של מישר ומנסקי, ומציג יפה את הנתונים.
אריאל קרלינסקי, פרו ורבו במחיר מבצע, בלוג האומנית והרוכל
וחידה קטנה:
אם תשאלו חרדים אשכנזים (שאינם צאצאים של חוזרים בתשובה אחרי 1955), כמה ילדים היו לסבתא שלהם, או לאימא של הסבתא, או לסבתא של הסבתא, שנישאה לפני 1955, התשובה שתקבלו תהיה בממוצע יותר משלושה. למה?