אודי ניסן, “לאיזו מפלגה יהיה אומץ להודות שחייבים להעלות מסים?”, באתר דהמרקר, 30 לינואר 2019
טורי דעה שמעציבים אותי מאוד הם טורים של פרופסורים לכלכלה, שמסבירים ממרום השכלתם שכדאי שהממשלה תעלה מיסים, תגדיל את ההוצאה הציבורית על מגוון דברים טובים ותפעל לצמצום הפערים.
טורים שלא אומרים כלום על איך לשפר את רווחת הציבור בלי להתחיל בהגדלת נטל המס על אותו הציבור שהם רוצים ברווחתו.
אף לא מילה:
- על הדרכים לצמצם את חוסר היעילות של המגזר הציבורי,
- על ארגוני עובדים חמסנים, חוסמי התייעלות,
- על חסמי יבוא מגדילי יוקר מחייה,
- על דרכים לצמצם את הביורוקרטיה,
- על תמחור נכון של שירותים ציבוריים.
אף לא מסר אחד לציבור שקשור להשכלתו הכלכלית, רק אידאולוגיה של הכבדת נטל המס (כי אנחנו מתחת לממוצע המדינות המפותחות), הגדלת ההוצאה וצמצום פערים. ולמה כל כך חשוב לצמצם פערים, בשונה מהגדרת מטרת המדיניות בשיפור רווחת הציבור ובעיקר הרווחה של החלשים? להזכירכם פרופסורים נכבדים, לצמצם פערים אפשר בקלות על ידי הכבדת הנטל על העשירונים העליונים ושימוש בזבזני בתקבולי המס, בלי שזה ישפר ואולי אף יפגע ברווחת החלשים. העיקר השוויון.
הפעם זה פרופסור אודי ניסן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר בעבר.
אבל אודי ניסן אינו יוצא דופן. את ההתמקדות בטענה שחייבים להעלות מיסים והוצאה ולצמצם פערים, טענה אידיאולוגית שאין בה שום יתרון לכלכלנים, רבים מהפרופסורים לכלכלה, בעיקר חביבי התקשורת מרבים להשמיע. מייאש.