בעשורים האחרונים, מחקר רב עוסק בהבדלים עמוקים בין מדינות כהסבר לפערים גדולים בשגשוג הכלכלי. בשונה מהבדלים מקורבים: יותר מיכון, טכנולוגיה מתקדמת, השכלה, תשתיות, מדיניות מעודדת יזמה, תחרות, וזכויות קניין, הבדלים עמוקים מסייעים להבין מדוע יש פערים גדולים בסיבות המקורבות.חלק גדול מהמחקר עוסק בפערים תרבותיים. תרבות במובן של אמונות, העדפות ונורמות התנהגות. גם אם אנחנו לא מבינים מדוע במדינות שונות התפתחו ערכים ונורמות שונים (יש על זה מחקר, ויודעים משהו, אבל לא הרבה), ברור לחלוטין שלתרבות יש השפעה על השגשוג הכלכלי. הדוגמאות רבות, אבל כאן אני רוצה להציע שבישראל, בשונה מרוב המדינות המפותחות, יש נורמה של בריונות שהולכת יחד עם סובלנות […]

ריקי ממן בפוסט על העדפות של הצעירים הישראלים במגזר העבודה:   כפי שריקי ממן טוענת, העובדה הזו מדגימה היטיב, שאין צידוק להמשך המגמה של העלאות השכר במגזר הציבורי על חשבון הציבור הרחב. אוסיף, שבעולם הדימויים של ראש הממשלה בנימין “השמן שרוכב על גבו של הרזה” נתניהו, המגזר הציבורי התנפח גם במספר העובדים וגם בשכר (בהשוואה לעליות מקבילות בשכר במגזר הפרטי). הרעה החולה במגזר הציבורי, זו שגורמת לו להיות כל כך אטרקטיבי, זו הקביעות. הקביעות פוגעת ביכולת של הממשלה לתפקד, פוגעת בשירות לאזרח, ופוגעת ביכולת של הממשלה להתמודד עם שביתות ודרישות שכר לא סבירות. הבעיה החמורה ביותר שהסקר חושף היא, שאפילו […]