במגזר הפרטי, עובדים ללא מקצוע מבוקש, נאלצים לעיתים תכופות לסבול מיחס פוגע מהמעסיקים ומעבודה קשה בתנאים גרועים, בתמורה לשכר מינימום – שכר שאינו מאפשר פרנסת משפחה בכבוד. למרות זאת העלאת שכר המינימום אינה פתרון פשוט. מחד, שכר מינימום “סביר” יחייב מעסיקים לשלם יותר לעובדים, אבל מאידך, במקרים מסוימים, ולפי הערכות שונות לא מעטים, מעסיקים בתעשיות המבוססות על עבודה זולה יסגרו קווי יצור או יעבירו אותם לארצות בהן כוח העבודה זול בהרבה. כתוצאה, לצד עובדים שירוויחו מהעלאת שכר המינימום יהיו עובדים שיפסידו את מקום עבודתם. פתרונות קסם אין בכלכלה. ההצעה להעלות את שיעורי המכס על יבוא מוצרים מתחרים לתעשיות עתירות עבודה […]

האיומים שמשמיעים חדשות לבקרים ועדי העובדים ובראשם ההסתדרות “להשבית את המדינה” אם הממשלה לא תיסוג בה מכוונתה לבצע רפורמה זו או אחרת, ממחישים שוב ושוב את הכוח המופרז שממנו נהנים ארגונים אלו בישראל. ההתנהלות הכוחנית של איגודי העובדים מיקמה את ישראל במקום הראשון בקרב המדינות המפותחות בהיקפי השביתות ביחס לגודלו של כוח העבודה. המרוויחים העיקריים מן השביתות הם איגודי העובדים החזקים של המגזר הציבורי, אשר נהנים מהעדר תחרות, ומחופש פעולה ניכר בחסות החוק. ביכולתם להשבית שירותים ציבוריים חיוניים, להכריז על שביתות רחבות היקף לאות “אהדה” עם מאבקו של ועד זה או אחר, ואף להוציא אל הפועל שביתות “מעין פוליטיות” נגד […]

במסגרת הויכוח בין משרד התיירות ומשרד התחבורה לגבי מדיניות השמיים הפתוחים, הצהיר שר התחבורה, מאיר שיטרית, שהוא לא ייתן ידו לחיסול התעופה בישראל. שיטרית בעד תחרות כל עוד זו אינה מסכנת את המונופול המקומי – חברת אל-על. אותו שר שרק לפני זמן קצר פעל בנחישות לספק תחבורה ציבורית חלופית לתושבי העיר באר שבע כאשר נהגי חברת מטרודן שבתו, וסייע בכך לבעלי החברה לשבור את שביתת העובדים, מדבר בטון אחר כאשר האינטרס הציבורי עומד מול ועד העובדים החזק של אל-על ומול בעלי החברה. כאן לא מדובר בעובדי שכר מינימום בעלי כוח פוליטי מצומצם, כמו נהגי מטרודן שניצבו מול מעסיקיהם. שר התחבורה […]

שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, התייצב בחזית אחת עם העובדים החזקים כנגד הציבור בישראל, והצליח לטרפד את ביצוע החלטת הממשלה לפצל ולהפריט את בתי הזיקוק. החלטת הממשלה התקבלה לאחר שארבעה צוותים שונים בחנו את דו”ח הועדה בראשות פרופ’ גרונאו, שהמליצה על הפיצול וההפרטה כבר ב-1996, והחליטו לדבוק בהמלצות. לבין אליעזר רעיונות משלו. הוא בעד הפרטה במקשה אחת, שמשמעותה העברת המונופול לידיים פרטיות, ללא יצירת כל תחרות. הצהרותיו של בן אליעזר במהלך החודשים האחרונים מלמדות על מניעיו. “שום שינויים מבניים לא יקרו אם לא אהיה משוכנע שגורל העובדים מובטח במאת האחוזים” הבטיח, ואף הוסיף ודרש ש”כל שינוי יעשה בהסכמת העובדים” (הארץ, […]