הפרדוקס של סולו

לבקשת העוקבים בפוסט הקודם בפייסבוק, קצת יותר על הנושא, ובפרט למה התכוון חתן פרס נובל, רוברט סולו, כשאמר כבר ב-1987, השנה בה זכה בנובל, שרואים את עידן המחשב בכל מקום אבל לא בנתוני הפריון. ובמקור: You can see the computer age everywhere, but in the productivity statistics. ובכן, ראשית כדאי להבין מה זה פריון, או “הפריון הכולל”, בשביל לא לבלבל עם פריון העבודה (או פריון הילודה). סולו, מוותיקי חתני הנובל של MIT (סמואלסון ומודליאני הם השניים הוותיקים הנוספים*), והיחיד שעדיין בחיים (כבר בן 97) קיבל את פרס הנובל על שתי תרומות מרכזיות למחקר בתחום הצמיחה הכלכלית. מודל הצמיחה המפורסם שלו, […]

מיסוי על משקיעי נדל”ן

לידיעת השרה והשרים שקד, ליברמן ואלקין, ולידיעת כלכלני משרד האוצר: זה נכון שמיסוי משקיעים מרחיק אותם משוק הדיור, אבל זה לא אומר שהרחקת המשקיעים תסייע לבלימת עליית מחירי הדירות, אין מודל כלכלי מקובל שתומך בגישה שלכם. המודל מתוך מבוא לכלכלה: נקטין את הביקוש ואז המחירים ירדו, פשוט לא מתאים. אתם מבלבלים בין מיסוי שימוש בשירותי דיור לבין בעלות על דיור, ואתם מבלבלים בין מוצר מתכלה לבין נכס שמספק שירותי דיור לאורך שנים רבות. לא רק שמיסוי משקיעים לא מוריד את מחירי הדיור, הוא פוגע בשוכרי הדירות ולאורך זמן זו פגיעה קשה. קשה לחשוב על מודל כלכלי כלשהו, בו מחירי השכירות […]

אז מסתבר שבכלל לא יקר כאן??

אני מניח שראיתם את הפצצה שזרקו עלינו הפרופסורים דן בן דוד ואיל קמחי ממכון שורש “מוסד למחקר כלכלי-חברתי.” ובכן לפי המחקר שלהם – חישוב פערי מחירים בישראל בהשוואה לממוצע האו אי סי די, בגישה של “שקילות כוח הקנייה” – בכלל לא כל כך יקר כאן. כמובן שמתנגדי החשיפה ליבוא יקפצו על הממצאים כמוצאי שלל רב, והמחקר יסייע לכוחות האינטרסנטיים לחבל בחשיפת המשק ליבוא מתחרה. אבל, תאמרו ובצדק, חוקרים צריכים להיות נאמנים לאמת ולא לאינטרס. אז תרשו לי לפרק את הפצצה: נתחיל מהמקום שבו החוקרים צודקים: נניח, לצורך הדוגמה, שבכל שבוע אני מוציא למחייתי 1,200 שקלים ושער החליפין הוא 4 שקלים […]

האם מוצדק לחסום יבוא מזון במטרה לצמצם פגיעה באיכות הסביבה?

אתחיל בהקדמה מעט ארוכה, אבל אני מקווה שמעניינת, ואז נגיע ליבוא ואיכות הסביבה. המטרה של מדיניות כלכלית, כך לדעתי לפחות, צריכה להיות מכוונת לאיכות החיים לאורך זמן. הרווחה של בני האדם חשובה, לא רמת החיים. רמת החיים (ההוצאה לצריכה) היא אמצעי להשיג רווחה, אבל לפעמים תוספת לרמת החיים דווקא פוגעת ברווחה. יש לכך דוגמאות רבות: למשל, סטטוס כלכלי הוא מרכיב חשוב ברווחה של בני האדם. חשוב לבני האדם, לרבים מאיתנו לפחות, לשדר לסביבה הרלבנטית, שהצלחנו ויש לנו כסף שמאפשר לנו לרכוש מכונית מרשימה, בית גדול ונאה, בגדי יוקרה וכדומה. התופעה של צריכה ראוותנית אינה מוגבלת לעשירים, מחקר רב מראה שגם […]

ביקורת הפודקאסטים: ביוב וביטקוין

הפעם שני פרקים בפודקאסט המוצלח מאוד של Think&Drink בהנחיית ד”ר ג’רמי פוגל. הפרק הראשון ששמעתי היום הוא “העולם המסתורי והקסום של מערכת הביוב בנתניה, אורחת: ד”ר רוני פן”. הפרק עוסק בביוב. הנושא מרתק, ג’רמי מגיש בצורה נפלאה, והמומחית יודעת על מה שהיא מדברת, למרות שהרושם שמתקבל הוא שהידע שלה מאוד עמוק אבל מעט צר: הייתה חסרה התייחסות רחבה לביוב כמשאב הן בתחומי המים (שימוש בקולחים) ובאנרגיה (שימוש בבוצה) והמאפיינים הספציפיים של המשק הישראלי. בכל מקרה, הפרק מומלץ מאוד. ראשית כמובן בגלל התוכן, אבל מעבר לזה, הפרק פשוט קורע. ג’רמי לא מסתיר את האובססיה האנאלית שלו, וזה פשוט נורא מצחיק להאזין […]

ביקורת פודקאסטים: סביבה, תורשה ואינטליגנציה

שני פרקים בפודקאסט think&Drink Different בהגשת ג’רמי פוגל עוסקים באינטליגנציה ובהסברים לפערים בין בני אדם ובין קבוצות שונות של בני אדם (“גזעים”). הפרק הראשון הוא: “האינטליגנציה האנושית: בין גנטיקה לסביבה” והאורח הוא ד”ר רועי יוזביץ. השיחה בין ג’רמי ורועי מרתקת, ומשקפת את ההבדלים האידיאולוגיים בין השניים. רועי הוא איש ימין, לא מתרגש מתקינות פוליטית, מעריץ את תומס סואל ואת בן שפירו, ולא מהסס, המאזין עלול לחשוב שאפילו שואב הנאה, לטעון שהעובדות מראות בבירור פערים גנטיים בין גזעים שונים, ובפרט, שבני אדם מאפריקה מתחת לסהרה וצאצאיהם בעולם הם בעלי אינטליגנציה מולדת נמוכה. ובאופן כללי, רועי טוען שהגנטיקה חשובה מאוד, ומסבירה חלק […]

איסור תחרות הוא גזל רווחה מהציבור

הדרך לשיפור הרווחה של הציבור בישראל, ובעיקר של החלשים, עוברת דרך הגדלת הפריון והורדת יוקר המחייה, ואם רוצים יותר רווחה, אז תושבי מדינת ישראל צריכים להתפרנס מתרומה לרווחה ולא מגזל רווחה. פרנסה שנובעת מאיסור תחרות היא גזל רווחה מהציבור. הטענה של החקלאים, שהתקשורת העלובה שלנו משדרת לציבור ללא ביקורת, שפירות וירקות יקרים כאן בגלל פערי התיווך. מדובר בקשקוש. “הנתונים” שהחקלאים מציגים על הפער בין המחיר שהחקלאי מקבל לבין המחיר לצרכן הם חסרי משמעות ללא השוואה בינלאומית וללא בחינה של רווחיות ויעילות המתווכים.  לא צריך יותר ממוח מתפקד חלקית בשביל להבין שגם לסיטונאים ולקמעונאים יש עלויות. נתונים יותר רציניים מ”אני מקבל […]