יישום אגרות גודש – אין להתנות בשיפור התחבורה הציבורית

אוסנת ניר, “את מי ישרתו אגרות הגודש”, באתר דהמרקר, 06 לפברואר 2019 רבים מהמומחים מסכימים שאגרות גודש יכולות לתרום למאבק בגודש רק אם הן מיושמות כחלק מחבילת פתרונות, שבראשן אלטרנטיבה של תחבורה ציבורית ראויה, מערך היסעים או נסיעה שיתופית. “האמצעי לא עומד בפני עצמו וצריך להיות חלק מחבילה שלמה”, אומר פרופ’ ערן פייטלסון, עד לאחרונה ראש המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. “ההצלחה המוכחת של הנתיב המהיר, שנתן חלופה לכניסה לעיר לרכב פרטי, מוכיחה כי חבילת אמצעים הכוללת גם שאטלים, הכרחית כדי להצליח”. בועז סופר, לשעבר סמנכ”ל רשות המסים, סבור גם הוא כי רכיב אחד לבדו בפתרון אינו יכול לפעול בצורה מיטבית, […]

אל תסעו ברכבת בין 7 ל-9

רוני לינדר, “”אל תגיעו למיון”, “אל תסעו ברכבת בין 7 ל-9″: כך מפקירים אותנו”, באתר דהמרקר, 05 לפברואר 2019 צריך לקרוא את המשפט הבא פעמיים. מנכ”ל הרכבת, שחר איילון, המליץ .. לציבור … שלא לנסוע ברכבת בשעות השיא, 9:00-7:00. בהמשך הוסיף… “הציבור עומד לפני שש שנים קשות מאוד והמצב לא ישתפר. הפתרון היחיד הוא לפזר את שעות הנסיעה על פני היממה” .. במלים אחרות, מנכ”ל הרכבת מודה שהרכבת לא מסוגלת, ולא תהיה מסוגלת בעתיד הקרוב, להוציא לפועל את המשימה החשובה ביותר שלה: להסיע אנשים למקומות העבודה שלהם בשעות רלוונטיות. כך בכתבה של רוני לינדר, דהמרקר. אבל האמת הפשוטה היא שיש בכלכלה […]

שירות לאומי – הטבה יקרה בשם “השוויון בנטל”

שחר אילן, “צ’ופר מאורי אריאל: הכפלת התקנים לשירות לאומי בחו”ל”, באתר כלכליסט, 04 לפברואר 2018 מדווח שחר אילן, כלכליסט: ועדת העבודה והרווחה אישרה את הכפלת מספר התקנים מ־120 ל־250, לבקשת משרד החקלאות. המתנדבות משרתות בקהילות יהודיות בעיקר בארה”ב בתפקידי הוראה והדרכה. העמותה המארגנת: “הן נדרשות בראש וראשונה לייצג את הציונות הדתית”” האם משהו כאן לא תקין? ברור, אבל לא הפרטים מעניינים אותי, אלא כל הסיפור של שירות לאומי. ברור לחלוטין, שכל עוד יש שירות לאומי/אזרחי פוליטיקאים יעשו בו שימוש פוליטי. מה הפתרון? לבטל את השירות הלאומי המיותר הזה. הרי כל הסיפור מתחיל מתחושת אי צדק המתקבלת בגלל שלא כולם תורמים דרך […]

הדרך לתחבורה ציבורית בשבת ע”פ מירב מורן

מירב מורן, “כדי שתהיה תחבורה ציבורית בשבת, ייתכן שנצטרך לתת אותה בחינם“, באתר דהמרקר, 03 לפברואר 2019 תחבורה ציבורית חינם ועוד טענות תמוהות של כתבת התחבורה של דהמרקר, מירב מורן. הטענה המרכזית של מורן היא כנגד כל אלטרנטיבה לתחבורה הציבורית שאנחנו מכירים. כל מה שצריך לשיטתה זה אוטובוסים ורכבות מסובסדים בכבדות עם קווים ולוחות זמנים ידועים מראש. לטענתה כל חלופה גמישה שמציע השוק כושל: אין פלא שחברות כמו פורד ואובר, שניסו להפעיל שירותי תחבורה המבוססים על עקרונות של קווים גמישים ולוחות זמנים תלויי ביקוש, נחלו כישלון. זה מודל גרוע שיש בו שתי אופציות: נסיעה יקרה, כי מסיעים מעט נוסעים, או […]

מצעי המפלגות בסוגיות חברתיות כלכליות

חגי עמית, “המתחמקות, המתעלמות ואלה שלא מפחדות: מצעי המפלגות נחשפים”, באתר דהמרקר, 03 לפברואר 2019 סקר מעניין של עיתון דהמרקר של 12 שאלות בנושאים חברתיים כלכליים: המפלגות שמסרו לנו תשובות מפורטות לרשימת שאלות שהעברנו אליהן, בניסיון לחדד את עמדותיהן בסדרה של סוגיות כלכליות חברתיות, היו מפלגת העבודה, יש עתיד, הימין החדש, חד”ש, מרצ ותל”ם של משה יעלון – שהשיב לנו על השאלות יומיים לפני שסיכם על ריצתו המשותפת עם גנץ. במפלגת כולנו הסבירו כי המצע יהיה מוכן רק בעוד עשרה ימים, וגם ממפלגת גשר של אורלי לוי אבקסיס לא זכינו לתשובות.  בולטת לרעה בסקר היא מפלגת “הימין החדש” של בנט ושקד שמסרבים לענות […]

אודי ניסן – רק אידאולוגיה של הכבדת נטל המס

אודי ניסן, “לאיזו מפלגה יהיה אומץ להודות שחייבים להעלות מסים?”, באתר דהמרקר, 30 לינואר 2019 טורי דעה שמעציבים אותי מאוד הם טורים של פרופסורים לכלכלה, שמסבירים ממרום השכלתם שכדאי שהממשלה תעלה מיסים, תגדיל את ההוצאה הציבורית על מגוון דברים טובים ותפעל לצמצום הפערים. טורים שלא אומרים כלום על איך לשפר את רווחת הציבור בלי להתחיל בהגדלת נטל המס על אותו הציבור שהם רוצים ברווחתו. אף לא מילה:  על הדרכים לצמצם את חוסר היעילות של המגזר הציבורי, על ארגוני עובדים חמסנים, חוסמי התייעלות, על חסמי יבוא מגדילי יוקר מחייה, על דרכים לצמצם את הביורוקרטיה, על תמחור נכון של שירותים ציבוריים. אף לא […]

הפריון הגבוה לעובד במפעל שאינטל תקים – מצדיק את המענק העצום?

מירב ארלוזורוב, “הפריון הגבוה לעובד במפעל שאינטל תקים – מצדיק את המענק העצום”, באתר דהמרקר, 30 לינואר 2019 מירב ארלוזורוב כותבת על ההשקעה באינטל באתר דהמרקר, ומצטטת אותי בהרחבה מסביר מדוע החישוב של משרד האוצר על כדאיות ההשקעה מופרך. מירב בכל זאת מגיעה למסקנה שההשקעה כדאית. לפי חישובי האוצר — שעליהם רק קיבלנו דיווח אך כמובן שלא ראינו את המודל המפורט שלהם — לא ניתן להטיל ספק בכדאיות ההשקעה של אינטל בישראל. החישוב מעלה שההשקעה הקודמת של החברה בארץ, שתמורתה שילמה המדינה מענק של 700 מיליון שקל (ועם הקמת המפעל החדש, המענק יוכפל ל-1.5 מיליארד שקל), הכניסה לישראל תועלת תוספתית […]