לא פוסט על כלכלה – לא חייבים לקרוא ולא חייבים לשפוך כאן זבל, כל תגובה מנומסת תתקבל בברכה. כמה הערות על הקריאה לנקמה והביקורת על הממשלה שמפקירה את חיי אזרחי ישראל בעקבות הרצח המחריד של אורי אנסבכר (מעשה הטרור, אבהיר, שלא יצאו עלי כבר כאן הצדקנים)   זה שאנשים כותבים בזעם וקוראים לנקמה זה לא מעיד על כך שכואב להם יותר מאשר לשמאלנים או ימנים שמתנגדים לנקמה פגיעה בחפים מפשע זה פשוט לא מוסרי ולהערכתי גם לא חכם. יתכן שהרס בתים וגירוש בני משפחה, או את כל הכפר, ירתיע מפגעים, אבל יש גם צד שני: ענישה קולקטיבית מגדילה את המוטיבציה למעשי טרור. […]

סמי פרץ, “המשל המעודכן של נתניהו: השמן משמין – והרזה משלם”, באתר דהמרקר, 12 לפברואר 2019 ישראל משלמת 178 מיליארד שקל בשנה, שהם חצי מהתקציב, עבור שכרם של 700 אלף עובדי המגזר הציבורי ■ חרף הבטחות להתייעלות, מספר העובדים גדל ושכרם עלה בשיעור כפול מזה שבמגזר הפרטי ■ ראש הממשלה התחייב בעבר לכווץ את “האיש השמן”, אך יחד עם שר האוצר נכנע לדרישות ארגוני העובדים משיקולים פוליטיים משל השמן והרזה, אותו טבע ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך המשבר הכלכלי של 2003, נהפך לאחד מסימני ההיכר של תפישתו הכלכלית: צריך לעשות דיאטה למגזר הציבורי, ולתת למגזר הפרטי לפרוח. ואולם לפי דו”ח […]

עיתון דהמרקר מטעה את הקוראים לפעמים, ובמגוון נושאים, אבל מקוממת במיוחד העובדה שכתבת התחבורה של העיתון, מירב מורן, טוענת שאגרות גודש אינן אפקטיביות. הטענה הזו, למי שמכיר את הנושא, היא לא פחות ממדהימה. כך למשל היא כותבת בתגובה לפוסט שלי: אני מציעה פשוט לשנות את השם: אם רק נכנה אותם ״מס דרך״ או ״דמי כביש״ – למה לא? שיבושם ליוזם ולעם הנוהג בפקקו. אני מוחה רק על השקר, על מכבסת המלים והתעתוע (לא, זה לא יוריד גודש זה כן יכניס כסף לקופה הציבורית). אם כלכלני השוק החופשי עושים לובינגלעוד מיסוי על המעמד הבינוני – הללויה, הסיטואציה עבורי היא אפילו שעשוע. […]