יש מנהיגות בישראל – בינתיים רק בחיפה

בועז כהן, “קליש רותם על מצוקת החניה: “הפתרון הוא לגבות כסף”, באתר כלבו חיפה והצפון, 07 למרץ 2019 …חשוב לי להגיד שכל תפישת העולם שלנו צריכה להשתנות, והיא הולכת להשתנות. אנחנו רגילים לקבל שירותי חניה חינם מהעירייה, זה נראה לנו ברור מאליו, אבל זה צריך להשתנות. המכוניות שלנו תופסות מרחב בעיר, והמרחב הזה הוא יקר מאוד. מי שרוצה שתיים-שלוש מכוניות למשפחה או מי שרוצה להגיע למקום כלשהו שלא באמצעות תחבורה ציבורית צריך להבין שיש לזה מחיר אני חושב, כמו רוב הכלכלנים, שחניה ליד הבית לא צריכה להיות בחינם: רובנו סבורים שרצוי לגבות תשלום על שימוש במשאב ציבורי במחסור, שיש לו […]

תרומת נתניהו לכניסת כהניסטים לכנסת

יונתן ליס, יותם ברגר, “היועמ”ש: אין לאפשר את מועמדותו של מיכאל בן ארי לכנסת בשל הסתה לגזענות”, באתר הארץ, 05 למרץ 2019 קשה לי להבין איך אפשר להתגבר על תחושת הגועל מנתניהו ולתמוך בליכוד (אפילו אם מתעלמים מהרשימה “הנפלאה” תחתיו). על קריאת העובדות המתוארות בכתב האישום אין צורך להרחיב, על הפקרת הכלכלה בידיו של כחלון, והתוצאות העגומות של הפקרה זו: בהתעצמות ארגוני העובדים וההסתדרות, בגרעון, וכפי הנראה גם בפגיעה בצמיחה הכלכלית, גם כבר דיברנו רבות. אבל תחושת הגועל מהתרומה של של נתניהו לכניסה של כהניסטים לכנסת שוברת שיאים. להזכירכם, כשמאיר כהנא נאם בכנסת חברי הליכוד יצאו מהמליאה. בן ארי הוא ממשיך […]

הדיון על כלכלת שוודיה – שחיתות

אמיר ברנע, “מה חסר בדיון על כלכלת שוודיה — השחיתות”, באתר הארץ, 03 למרץ 2019 עוד מאמר בעיתון “הארץ” על הוויכוח השוודי. אורי כץ (“דעת מיעוט”) חסך לי את רוב העבודה ברשומה בבלוג דעת מיעוט, רק אוסיף את גודל האכזבה שלי מהכותב, הפעם לא מרקסיסט שוטה אלא כלכלן. אמיר ברנע כותב המאמר (הכלכלן הצעיר שמלמד בקנדה, לא הפרופסור למימון), מתמקד במדדי השחיתות ובקשר בין תוצר לרווחה. ברנע פותח בפסקה הבאה: התוצאה בעימות החשוב “קפיטליזם או סוציאליזם?”, המתקיים בעמוד הדעות ב”הארץ”, עומדת כרגע על 3:3. חנין הסוציאליסט זכה לאחרונה לתמיכתם של יוסי דהאן ודיויד סטברו, תושב שטוקהולם, ולשטרסלר הקפיטליסט הצטרפו עומר […]

ספסרות בכרטיסים לאירוויזיון

רק לפני שבועיים כתבתי פוסט ביקורת על טור לא חכם במיוחד שפורסם בעיתון “הארץ” תחת הכותרת “כרטיסים יקרים בטירוף לאירוויזיון? תאשימו את נתניהו.” והנה היום אנחנו מתבשרים על ספסרות בכרטיסים. הספסרות מעידה כי המחיר הגבוה שעליו מלין כותב הטור, הוא למעשה נמוך מידי, והוא מחיר שיש בו הרבה יותר ביקוש מהיצע. זה מה שכבתי בפוסט בפייסבוק לפני שבועיים: על הבלבול של כותבי טורים ניאו-סוציאליסטים בעידן המדינה ההורה תחת הכותרת: “כרטיסים יקרים בטירוף לאירוויזיון? תאשימו את נתניהו”. כותב איתי שטרן, בעיתון “הארץ,” שנתניהו לא מוכן לממן את כל הוצאות הפקת האירוויזיון ולכן תאגיד השידור נאלץ לגבות מחירים גבוהים. ומכאן המסקנה שנתניהו אשם […]

למה נתניהו חייב ללכת

קראתם כבר את המסמך של מנדלבליט “כתב חשדות ביחס למר בנימין נתניהו”? אם טרם מצאתם את הזמן לכך אז אני ממליץ בחום, קריאה מרתקת. אחרי קריאת המסמך, כל אדם סביר מבין שהמסרים של נתניהו בסגנון “להאשים בשוחד על שתיים וחצי כתבות באינטרנט זה צעד אבסורדי שאין לו תקדים בתולדות המשפט” ו”הכל צפוי לקרוס” פשוט מגוחכים. גם אם נתניהו קיבל רק שתיים וחצי כתבות, מה שהוא נתן לאלוביץ’ זה הטבות על חשבון הציבור בשווי של מאות מליוני שקלים, כמובן שלא מדובר בשתיים וחצי כתבות. מדובר במעורבות שיטתית של נתניהו ורעייתו באתר וואלה, כשלאלוביץ’ ברור שמדובר בעסקה. השילוב של תיק 1000, 2000 […]

מה אנחנו יודעים על פיקוח שכר דירה? הרבה.

מירב מורן, “בעל הבית רוצה להעלות את שכר הדירה? שישקיע קצת בנכס”, באתר הארץ, 26 לפברואר 2019 מה אנחנו יודעים על פיקוח שכר דירה? הרבה. מדובר על מהלך פופולרי שממשלות רבות אמצו. השילוב של חוסר הבנה בסיסי בכלכלה, עצלנות ופופוליזם של מחוקקים, תקשורת רשלנית, והעובדה הפשוטה שיש יותר שוכרים ממשכירים, הובילו לאימוץ פיקוח שכר דירה במקומות רבים בעולם. אז אפשר ללמוד מהניסיון, והניסיון מראה בצורה ברורה שבכל מקום בעולם שהפעילו פיקוח אפקטיבי על שכר הדירה – כזה שמוריד אותו מתחת למחיר שיווי משקל על פי ביקוש והיצע – זה נגמר רע: מחסור, תחזוקה לקויה, שוק שחור, ולמעשה הרס של שוק השכירות ונזק […]

על אי-שוויון בצלחת

עדי דוברת- מזריץ, “רוצים לראות מה זה אי־שוויון? תסתכלו בצלחת”, באתר דהמרקר, 27 לפברואר 2019 זו כותרת המאמר של עדי דברת-מזריץ מדהמרקר, שמדווח על מגוון נתוני צריכה לפי עשירונים בישראל. הכותרת (שאני מנחש, לא נבחרה על ידי הכתבת) רומזת שההוצאות על מזון ממחישות את גודל הפערים הכלכליים בחברה הישראלית. אבל הנתונים מראים (ולא בפעם הראשונה) שאי-שוויון בהכנסה (הפנויה) אמנם גבוה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות אבל דווקא אי-שוויון בצריכה הוא נמוך. בפרט, משפחה בעשירון העליון מוציאה על מזון 3,565 שקלים לחודש, שזה בוודאי הרבה יותר מההוצאה של משפחה ממוצעת בעשירון התחתון – 2,394, אבל לא מדובר בפער ענק. אחרי שמתקנים להוצאה […]