עירית אבישר, “מי רוצה להיות שר האוצר הבא?”, באתר YNET, יוני 22 2019 זו הכותרת למאמר של עירית אבישר, YNET, על: האם תפקיד שר האוצר בישראל הוא כפוי טובה; למה דווקא עכשיו, כשצריך לטפל במשבר הגרעון, התפקיד מהווה הזדמנות, והאם הציבור מעריך שרי אוצר מתנחמדים כמו כחלון או קשוחים כמו שהיה נתניהו כמה ציטוטים נבחרים מהראיון: לכחלון הייתה הבטחת בחירות, והוא עמד בה: חילק כספים ולא העלה מיסים. אלא שהתפיסה הזו של ‘לחלק לציבור’ היא קצת ילדותית. אי אפשר באמת לחלק, כל שקל שנותנים חייב להגיע ממקום אחר. ואז או שגובים מיסים כדי לממן את החלוקה הזו, או שהגירעון עולה, […]

דהמרקר, “אגף התקציבים באוצר נגד המנכ”ל שי באב”ד: “פוגע בעבודתנו”, באתר דהמרקר 21 ליוני 2019 לשר האוצר כחלון שני דוברים רהוטים, שני פוליטיקאים, שלא הססו לסלף את העובדות ולטעון טענות שלא עומדות במבחן ההיגיון, במטרה לתמוך בבוס. האחד חבר הכנסת רועי פולקמן, מחוקק מזיק ודמגוג נטול יושרה, אבל לפחות ברור לחלוטין שמדובר בפוליטיקאי.  השני הוא שי באב”ד, שלמרות היותו פוליטיקאי, זכה לתואר מנכ”ל משרד האוצר. בעזרת התואר, באב”ד מציג את עצמו כ”דרג מקצועי” וכאשר הוא יוצא לתקשורת להגנת מדיניותו הכושלת של כחלון, וחמור מזאת להסתרת עומק הגרעון, הוא מוליך שולל את הציבור כאילו הוא באמת מנכ”ל מקצועי ולא פוליטיקאי. מה […]

במסמך שמתאר את הליברה, טוענת החברה (בבעלות פייסבוק) שיהיה גיבוי של 100% לכל מטבע שיונפק בנכסים בטוחים ונזילים, והמסמך משתמש במלה רזרבה (reserve) לתיאור אותם נכסים. הקורא (התמים) מקבל את הרושם שפייסבוק יוצרים מטבע שמאחוריו מערכת דומה לבנק שעובד ב-100% רזרבה. אבל מקריאת המסמך, ברור לחלוטין שזה לא הסיפור. השימוש במלה רזרבה במערכת הבנקאית שונה מהשימוש במערכת של הליברה. The Libra Reserve נעשה קצת סדר: בנק מרכזי יושב על מכונה שמדפיסה כסף, ומרוויח מהדפסת כסף. כל שקל שבנק ישראל מנפיק, משמעותו רווח של שקל (פחות העלות הזניחה של ההדפסה). הרווח הזה נקרא סניוראז’ (Seigniorage), את הרווח בניכוי הפסדים (ויש רבים […]