איך מחלקים עשרה מקומות חנייה לעשרים רכבים?

בבניין משותף 10 דירות ו-10 חניות, אבל בבעלות הדיירים 20 כלי רכב. אז מה עושים? ובכן, הדיירים התכנסו ודנו בסוגיה. מיד הועלתה הצעה פשוטה על ידי הדייר מדירה 6: נותנים לכל דירה תו חניה אחד. מיד אח”כ, הדייר מדירה 6 קצת סיבך את הדברים: מי שאין לו רצון להשתמש בתו החניה (למשל אין לו רכב, או שהוא ישמח בתמורה לתשלום סביר להחנות את הרכב במקום מרוחק בגלל שהוא מחזיק את הרכב רק לנסיעות מעטות בסופי השבוע), יוכל להשכיר את התו לאחר, למשל למי שמקום החניה חשוב לו (אולי בגלל שהוא משתמש ברכב יום יום ויוצא מהבית מוקדם וחוזר מאוחר, או […]

הויכוח ממשיך: האם הגדלת ההוצאה הציבורית פוגעת בצמיחה הכלכלית?

כלכלנים רבים בארץ קוראים לממשלה להעלות את נטל המס במטרה להגדיל את ההוצאה ולצמצם את הפערים. אני לא מדבר כאן על הגדלה במיסוי או קיצוץ בהוצאה בהקשר של הגירעון החמור הנוכחי. הטיעון של אותם כלכלנים, למשל קרנית פלוג כשהייתה נגידת בנק ישראל, שיש להעלות את ההוצאה הציבורית בישראל. שהמגזר הציבורי סבל מ”דיאטה” מופרזת, והממשלה שולטת בחלק קטן מידי של התוצר.  אין לי ויכוח עם טענות נורמטיביות. אני סבור שמוטב דווקא ממשלה קטנה יותר שמשאירה למשקי הבית ולמגזר הפרטי משאבים רבים יותר, אבל מי שנורא חשוב לו השוויון, אז בסדר, זכותו כמובן להעדיף ממשלה גדולה, שאולי פוגעת ברווחת הציבור, אבל השוויון… […]

מי רוצה להיות שר האוצר הבא?

עירית אבישר, “מי רוצה להיות שר האוצר הבא?”, באתר YNET, יוני 22 2019 זו הכותרת למאמר של עירית אבישר, YNET, על: האם תפקיד שר האוצר בישראל הוא כפוי טובה; למה דווקא עכשיו, כשצריך לטפל במשבר הגרעון, התפקיד מהווה הזדמנות, והאם הציבור מעריך שרי אוצר מתנחמדים כמו כחלון או קשוחים כמו שהיה נתניהו כמה ציטוטים נבחרים מהראיון: לכחלון הייתה הבטחת בחירות, והוא עמד בה: חילק כספים ולא העלה מיסים. אלא שהתפיסה הזו של ‘לחלק לציבור’ היא קצת ילדותית. אי אפשר באמת לחלק, כל שקל שנותנים חייב להגיע ממקום אחר. ואז או שגובים מיסים כדי לממן את החלוקה הזו, או שהגירעון עולה, […]

אגף התקציבים באוצר נגד המנכ”ל שי באב”ד

דהמרקר, “אגף התקציבים באוצר נגד המנכ”ל שי באב”ד: “פוגע בעבודתנו”, באתר דהמרקר 21 ליוני 2019 לשר האוצר כחלון שני דוברים רהוטים, שני פוליטיקאים, שלא הססו לסלף את העובדות ולטעון טענות שלא עומדות במבחן ההיגיון, במטרה לתמוך בבוס. האחד חבר הכנסת רועי פולקמן, מחוקק מזיק ודמגוג נטול יושרה, אבל לפחות ברור לחלוטין שמדובר בפוליטיקאי.  השני הוא שי באב”ד, שלמרות היותו פוליטיקאי, זכה לתואר מנכ”ל משרד האוצר. בעזרת התואר, באב”ד מציג את עצמו כ”דרג מקצועי” וכאשר הוא יוצא לתקשורת להגנת מדיניותו הכושלת של כחלון, וחמור מזאת להסתרת עומק הגרעון, הוא מוליך שולל את הציבור כאילו הוא באמת מנכ”ל מקצועי ולא פוליטיקאי. מה […]

ליברה ובנקאות ברזרבה חלקית

במסמך שמתאר את הליברה, טוענת החברה (בבעלות פייסבוק) שיהיה גיבוי של 100% לכל מטבע שיונפק בנכסים בטוחים ונזילים, והמסמך משתמש במלה רזרבה (reserve) לתיאור אותם נכסים. הקורא (התמים) מקבל את הרושם שפייסבוק יוצרים מטבע שמאחוריו מערכת דומה לבנק שעובד ב-100% רזרבה. אבל מקריאת המסמך, ברור לחלוטין שזה לא הסיפור. השימוש במלה רזרבה במערכת הבנקאית שונה מהשימוש במערכת של הליברה. The Libra Reserve נעשה קצת סדר: בנק מרכזי יושב על מכונה שמדפיסה כסף, ומרוויח מהדפסת כסף. כל שקל שבנק ישראל מנפיק, משמעותו רווח של שקל (פחות העלות הזניחה של ההדפסה). הרווח הזה נקרא סניוראז’ (Seigniorage), את הרווח בניכוי הפסדים (ויש רבים […]

על פיקוח שכר דירה והדיון עם סתיו שפיר

מצער, גם אם לא מפתיע, התמיכה שזוכה לה חברת הכנסת סתיו שפיר מרבים בציבור בישראל. מסתבר, שבהעדר תקשורת ביקורתית, שרלטנים מתלהמים, שזורקים ססמאות פופוליסטיות, זוכים לאהדה. מצורף מחדש, הדיון בתקשורת עם שפיר בנושא פיקוח שכר דירה ב”לילה כלכלי,” בו אני טוען שכלכלני ה-OECD לא תומכים בפיקוח שכר דירה שנועד להוריד את השכירות מתחת למחיר השוק התחרותי, בניגוד לטענות של שפיר. אני מבהיר שיש ברשותי אמייל, ובו כותב לי את הדברים במפורש כריסטוף אנדרה, אחד מהכלכלנים ב-OECD ששפיר פגשה (כמובן שכתבתי לו את המייל בעקבות הדיווח המטעה של שפיר לציבור בישראל). אז מוזמנים לצפות בראיון ולקרוא את המייל ששלח לי כריסטוף […]

גרעון, יחס חוב תוצר, ילודה

קטע מטור בדהמרקר שכתבתי בשנת-2007: לצד צמיחה כלכלית, משקים מודרניים מאופיינים במחזורי עסקים – תנודתיות בשיעור הצמיחה סביב המגמה; כלומר, מעברים מתקופות של צמיחה מהירה לתקופות של מיתון. גם אם לא מבינים תמיד מדוע, הניסיון מרמז לכך שמיתון יגיע, והוויכוח הפופולרי כל כך בישראל על מה עושים עם “העודפים המצטברים בקופת המדינה” יוחלף בוויכוח פחות נעים – מהיכן מקצצים בזמן שהקופה הולכת ומתרוקנת. מדיניות כלכלית אנטי-מחזורית – כלומר מדיניות המנסה למתן את התנודתיות בצמיחה הכלכלית, ובעיקר לצמצם את הפגיעה בהכנסה בתקופות של שפל, מאופיינת בגישה שמרנית בתקופות של צמיחה: הימנעות מגידול, מעבר לתוואי הרב-שנתי, בהוצאה והימנעות מקיצוצים או אף הרחבה בהוצאה […]