ד”ר רון תומר, “אנחנו פותחים את ישראל ליבוא בלי גבולות, והצרכן לא מרוויח מזה כלום”, באתר גלובס, 25 לנובמבר 2019 ד”ר רון תומר, מבעלי חברת הפרמצבטיקה אוניפארם, מתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים, והטענות שלו כבר גורמות לי להתגעגע לשרלטן שרגא ברוש. עוד הוא טוען, שהורדת חסמי היבוא בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 מובילה לקריסת התעשייה המקומית. ובפרט: יש פתרון אחר, וכנשיא ההתאחדות אוביל אותו ואנסה לשכנע בו את משרדי הממשלה השונים והוא יצירת תחרות מבית. אם הממשלה תיקבע שמגזר מסוים הוא מגזר שאינו תחרותי היא תוכל לעודד בו תחרות תוך קידום יצרנים ישראליים נוספים שיכנסו אליו והם יכניסו […]

מצד אחד גדעון סער, כנראה המועמד הבולט להחלפת נתניהו, לא מהסס להעמיד את עצמו לבחירה, זאת בשונה מהמועמדים האחרים. לדרישת סער לבחירות למנהיגות הליכוד, מצטרף עד כה (אם לא פספסתי מישהו) רק יואב קיש. מהצד השני, דוד אמסלם מתייצב בנחרצות לצדו של נתניהו וחוזר על המסרים (ההזויים) של הבוס: נתניהו איש ישר, הפרקליטה עו”ד ליאת בן ארי, צריכה לשבת בבית סוהר, ומנדלבליט הוא שפוט של פרקליט המדינה שי ניצן ולכן קיבל את ההחלטה בניגוד להבנתו, או משהו כזה. הרוב שומרים על שתיקה. אני מנחש שדי ברור להם שאנחנו מתקרבים לתום עידן נתניהו, אבל הפחד/התקווה שאולי בכל זאת נתניהו יהיה מועמד הליכוד […]

מירב מורן, “30 שקל על כל כניסה לת”א? עדיף שתוסיפו 500 שקל בטסט השנתי”, באתר דה מרקר, 04 לנובמבר 2019 קשה להאמין, אבל מירב מורן, כתבת דהמרקר, מצליחה לשבור את השיאים של עצמה, ברמת ההבלים וההטעיות של הטורים שלה על תחבורה. בתמצית, כמו כל טור של מירב מורן בענייני תחבורה, אגרות גודש לא עוזרות כלל לצמצום גודש, ומה שנדרש הם נתיבי תחבורה ציבורית. אבל בטור הנוכחי יש גם חידוש – קונספירציה של הדיפ סטייט נגד הציבור. מיד נגיע לקונספירציה, אבל נתחיל בהבלים הרגילים: האמת היא שאת הפקק פותרים באמצעים מאוד לא פופולריים: ייקור החניה בעיר לרמה של עשרות שקלים בשעה, והקצאת […]