ביטול הדרישה לרישיון לתיווך נדל”ן

טלי חירותי סובר, “לוכד נחשים, דייג ודוגם מים: 142 מקצועות בישראל דורשים הוצאת רישיון מהמדינה”, באתר דהמרקר, 14 לפברואר 2019 טלי חרותי-סובר, דהמרקר, מדווחת על מחקר בנושא דרישה לרישוי מקצועות שנעשה במכון אהרן, מכון למדיניות כלכלית בבינתחומי: כבוד למשרד המשפטים על המהלך המתוכנן של ביטול הדרישה לרישיון לעסוק בתיווך נדל”ן. ישראל אמנם אינה השיאנית, אבל עם 142 מקצועות הדורשים הוצאת רישיון מהמדינה, היא ממוקמת במקום גבוה מאוד במדינות המפותחות. לאורך העשורים האחרונים המספר הזה הלך ועלה. ב-1978 רק 67 מקצועות דרשו רישוי, ב-1998 המספר עלה ל-103. והיום כבר 142. בבריטניה המספר לא מאוד שונה: 131, בגרמניה מסתפקים ב-86, באירלנד ב-57, […]

אתם לא פטריוטים גדולים כשאתם קונים כחול לבן

ד”ר רון תומר, “אנחנו פותחים את ישראל ליבוא בלי גבולות, והצרכן לא מרוויח מזה כלום”, באתר גלובס, 25 לנובמבר 2019 ד”ר רון תומר, מבעלי חברת הפרמצבטיקה אוניפארם, מתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים, והטענות שלו כבר גורמות לי להתגעגע לשרלטן שרגא ברוש. עוד הוא טוען, שהורדת חסמי היבוא בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 מובילה לקריסת התעשייה המקומית. ובפרט: יש פתרון אחר, וכנשיא ההתאחדות אוביל אותו ואנסה לשכנע בו את משרדי הממשלה השונים והוא יצירת תחרות מבית. אם הממשלה תיקבע שמגזר מסוים הוא מגזר שאינו תחרותי היא תוכל לעודד בו תחרות תוך קידום יצרנים ישראליים נוספים שיכנסו אליו והם יכניסו […]

תם עידן נתניהו?

מצד אחד גדעון סער, כנראה המועמד הבולט להחלפת נתניהו, לא מהסס להעמיד את עצמו לבחירה, זאת בשונה מהמועמדים האחרים. לדרישת סער לבחירות למנהיגות הליכוד, מצטרף עד כה (אם לא פספסתי מישהו) רק יואב קיש. מהצד השני, דוד אמסלם מתייצב בנחרצות לצדו של נתניהו וחוזר על המסרים (ההזויים) של הבוס: נתניהו איש ישר, הפרקליטה עו”ד ליאת בן ארי, צריכה לשבת בבית סוהר, ומנדלבליט הוא שפוט של פרקליט המדינה שי ניצן ולכן קיבל את ההחלטה בניגוד להבנתו, או משהו כזה. הרוב שומרים על שתיקה. אני מנחש שדי ברור להם שאנחנו מתקרבים לתום עידן נתניהו, אבל הפחד/התקווה שאולי בכל זאת נתניהו יהיה מועמד הליכוד […]

שובו של הגזבר החברתי

בבניין משותף 10 דירות. ההוצאה השנתית על ניקיון, גינון ותחזוקה היא 20,000 שקל, וכל משק בית משלם 2,000 שקלים לשנה לוועד הבית למימון ההוצאה. הגזבר פתח את הישיבה השנתית של הדיירים בהצהרה דרמתית: ברוב תבונתי, הוא אמר, הצלחתי להקטין משמעותית את הוצאות הגינון, מבלי לפגוע כלל באיכות השירות. את החיסכון השנתי בסך 3000 שקלים הקצבתי לרכישת יצירות אומנות, כולל דיוקן של הגזבר, שיוצבו בתוך ימים ספורים במבואת הבניין. אין ספק שהמבואה המשודרגת תשפר את רווחת הדיירים ונזכה כולנו להערכה רבה מאזרחי העיר האחרים. אבל כיצד הצלחת בכך? שאלו הדיירים. ובכן, השיב הגזבר: הורדתי לגנן את השכר השנתי ב-3000 שקלים. בתמורה […]

צריכה, רכישת מכוניות ומסקנות מוזרות בעיתונות הכלכלית

כתבות רבות בעיתונות הכלכלית מדווחות על צמיחה כלכלית מעל התחזית ברבעון השלישי של 2019. 4.1%, לא פחות! ההסבר המקובל בעיתונות הוא העליה בצריכה הפרטית וההשקעה, ובפרט רכישת כלי רכב (שהם צריכה פרטית של משקי בית, והשקעה של חברות ליסינג ואחרות). שלוש הערות: ברוב הכתבות שראיתי מדווחים על צמיחה של 4.1% ברבעון, ושוכחים לציין שלא מדובר בצמיחה בקצב שנתי של 4.1%, שזה כבר הרבה פחות מרשים. אני בהחלט מקבל את האפשרות שבטווח הקצר עליה בביקושים תורמת לתוצר, אבל צריך לזכור שיש זהות בין התוצר לשימושים, אז הם בהכרח זזים יחד. לכן לייחס את הצמיחה לעלייה בצריכה זה די ספקולטיבי. אולי הצמיחה […]

מירב מורן בטורה הקבוע בדהמרקר: הטעיות בענייני תחבורה

מירב מורן, “30 שקל על כל כניסה לת”א? עדיף שתוסיפו 500 שקל בטסט השנתי”, באתר דה מרקר, 04 לנובמבר 2019 קשה להאמין, אבל מירב מורן, כתבת דהמרקר, מצליחה לשבור את השיאים של עצמה, ברמת ההבלים וההטעיות של הטורים שלה על תחבורה. בתמצית, כמו כל טור של מירב מורן בענייני תחבורה, אגרות גודש לא עוזרות כלל לצמצום גודש, ומה שנדרש הם נתיבי תחבורה ציבורית. אבל בטור הנוכחי יש גם חידוש – קונספירציה של הדיפ סטייט נגד הציבור. מיד נגיע לקונספירציה, אבל נתחיל בהבלים הרגילים: האמת היא שאת הפקק פותרים באמצעים מאוד לא פופולריים: ייקור החניה בעיר לרמה של עשרות שקלים בשעה, והקצאת […]

תכלית החברה העסקית, פרק ב’

צבי ספיבק, “תכלית החברה העסקית – לקראת שינוי מתבקש”, באתר גלובס, 03 לנובמבר 2019 צבי סטפק, יו”ר מיטב ד”ש, מכה שנית, בטור תמוה במיוחד במסגרת הוויכוח מעל דפי “גלובס” על התכלית הראויה לחברה עסקית. סטפק (שוב) מלין על כך שיש מי שמתעקשים לדבוק בכך שראוי שחברה תפעל במטרה אחת: לשרת את בעלי החברה (מקסום רווחים לטענתו, אבל מקסום ערך החברה זו הגדרה מדויקת יותר), ומגיב לדברי הטעם של עו”ד דוד חודק: ניכר כי דעתו של חודק אינה נוחה מהסטייה של מה שמתרחש מדרכו של מילטון פרידמן… סטפק שוב חושף הבנה שטחית במהות הסיבות, שמילטון פרידמן טוען שראוי שחברה תפעל למען בעלי […]