רבים מבקרים את המדיניות הכלכלית “הקמצנית” בישראל בעקבות משבר הקורונה, וקוראים לממשלה לפעול כמו ממשלות אחרות בעולם: לשפוך הרבה כסף ציבורי על הציבור. האמת היא שכולנו, הכלכלנים ובוודאי שמגוון מומחים אחרים, עסוקים בניחושים מושכלים (יותר או פחות). אף אחד לא יודע מתי המגבלות יוסרו ונוכל לחזור לפעילות כלכלית מלאה. אף אחד גם לא יודע איך המשק העולמי והישראלי יתאוששו לאחר הסרת המגבלות. בעיקר לא ברור אם החסם המרכזי ליציאה מהמיתון יהיה חסם של צד ההיצע או חסם של צד הביקוש. בעיה בצד ההיצע נובעת מקריסת עסקים שיתקשו לחזור לתפקוד, ופגיעה בשרשרת האספקה. בעיה בצד הביקושים היא תופעה מוכרת במיתונים: משקי […]

הלחץ מגורמים רבים, כולל בתקשורת, להגדיל מאוד כרגע את ההוצאה הציבורית, מתעצם. אחד הנימוקים המרכזיים הוא, כרגיל, השוואה לנעשה בעולם: נראה שממשלות רבות, כולל ארה”ב ובריטניה, נוהגות “בנדיבות” רבה יותר מממשלת ישראל, בכוונתם להזרים לציבור כסף ציבורי. אפתח במובן מאליו: כדאי ללמוד מהנעשה בעולם, אבל המחשבה שאם עושים משהו במדינות רבות סימן שזה מהלך נכון, פשוט שגויה. לא חסר דוגמאות: למשל פיקוח שכר דירה, שהוכח ככישלון מוחלט ללא יוצא מן הכלל, עדיין קיים במקומות רבים בעולם. אבל בשונה מפיקוח שכר דירה נושא שקל ללמוד את השלכותיו, אין לנו אפשרות ללמוד את ההשלכות של מדיניות תקציבית נדיבה (או פזרנית) בהתמודדות עם […]

המיתון שכלכלנים רגילים לחשוב עליו הוא מיתון שמתחיל בירידת ביקושים (מסיבות שונות), ירידת הביקושים שפוגעת בתוצר ולכן בהכנסה, וכתוצאה להגברת הפגיעה בביקושים ובתוצר. זה “המכפיל הקיינסיאני” הזכור לסטודנטים רבים לכלכלה. במיתון כזה המדיניות המקרו כלכלית הנכונה היא לצמצם פגיעה בביקושים. לכן, על הממשלה, כך ימליצו כלכלנים רבים, להימנע מהעלאת שיעורי מס ומקיצוץ בהוצאות למרות העלייה בגרעון. אולי אפילו, יש שיטענו, רצוי להרחיב תשלום דמי אבטלה, ואולי אפילו להגדיל הוצאה ציבורית על פרויקטים שונים, כל זה שמטרה להגדיל ביקושים. כך גם בצד המוניטרי, הצד של הבנק המרכזי – יש להוריד ריבית ולהרחיב את כמות הכסף, במטרה להגדיל ביקושים. אבל האם כל זה […]

יוסף ארנפלד, “אין לנו חיסונים, יש לנו חוסן”, באתר ערוץ 7, 12 למרץ 2020 עיתון “בשבע” כולל כמה אמירות שלי בכתבה על נזקי הקורונה: “הגבלת כניסת זרים לישראל, והכנסת עשרות אלפים להסגר ביתי, גורמות למחיר כלכלי כבד”, קובע פרופ’ עומר מואב, מומחה לכלכלה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומרצה באוניברסיטת וורוויק באנגליה. “זה לא הקורונה שפוגעת בכלכלה, אלא ההנחיות. הגבלות שהטיל משרד הבריאות משפיעות באופן ישיר על הכלכלה, היות והן גורמות למשרדי ממשלה אחרים, החל מראש הממשלה דרך משרד האוצר ומשרד הכלכלה, להגיב. התגובות הם מאוד מסוכנות. לדבריו, יש לחץ אדיר מכיוון התעשיינים וההסתדרות על המדינה להכניס יד עמוק לכיס ולפזר כסף […]

הטענות שיש בעיות בשיטה המוניטרית בפרט בתהליך ייצור הכסף על ידי הבנקים המסחריים אינן חדשות. הטורים של חנן שטיינהרט שזכו כאן לביקורת לאחרונה שייכים לסוגה: בפוסט הזה אבקר את הטענות ואסביר בקצרה כיצד הבנקים המסחריים מייצרים כסף וכיצד הבנק המרכזי בכל זאת שולט בכמות הכסף. מבקרי השיטה הם אנשים חסרי השכלה כלכלית שטוענים טענות שגויות וקל להפריך את הטענות שלהם. הבעיה: התמודדות אתם היא תהליך אינסופי – תמיד הם ימצאו עוד כלכלן שמצדיק את הטענות שלהם, ותמיד בדיקה מראה אחת משתיים: או שלא מדובר בכלכלן אמיתי (איש אקדמיה שהוא מומחה בתחום המקרו כלכלה) או שכן מדובר במומחה אמיתי שפשוט לא טוען […]

חנן שטיינהרט, “לנין צדק! אין דרך טובה לעשות מהפכה מאשר להרוס את המטבע”, באתר גלובס, 29 לפברואר 2020 פונים אלי רבים בפרטי, ושואלים אותי על הטורים של חנן שטיינהרט, שכותב (טורים ארוכים מאוד) בגלובס, ונושא את התיאור הבא: עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה, מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר “A Brief History of Money” ומקליט הפודקסט כאן אמריקה. ובכן, הנה התשובה שלי: אין ספק ששטיינהרט הוא בעל ידע רב. אבל מול הידע הרב, אין לאיש הבנה מקרו כלכלית, ולצד דברי טעם הוא כותב הרבה דברים שגויים. כמו רבים שאין להם השכלה כלכלית רחבה, […]