לייקר את החלב? להוזיל את הביצים? על תמיכה ישירה בחקלאות

על תמיכה ישירה בחקלאות, תמיכות ישירות ממוקדות ויעילות שאינן מעוותות סחר וייצור – אבי וקסמן, “לייקר את החלב? להוזיל את הביצים? OECD קורא לישראל פשוט לשחרר”, באתר דהמרקר, 26 ליוני 2018 דו”ח החקלאות השנתי של OECD טוען כי על ישראל להיגמל ממדיניות המכסות, המכסים, התכנון והמחירים המובטחים – ש”מטילה בפועל מס על הצרכנים” התחליף המוצע: תמיכה ישירה בחקלאות, שאמורה להיות יעילה יותר ולעודד את הורדת יוקר המחיה משרד החקלאות: אנו מנסים לקדם זאת כבר כמה שנים בהצלחה חלקית ביותר. הדו”ח השנתי של OECD על החקלאות במדינות הארגון פורסם היום (ג’), וכבכל השנים האחרונות, הוא מותח ביקורת על המדיניות הישראלית, המתמקדת בהגנות על […]

הטבות למשרתי מילואים – פוסט המשך

עוד מהשיח ברשת המייל “אקדמיה”: בעקבות היזמה של ח”כ מירב בן ארי (כולנו) “להכיר במעורבות חברתית ובשירות מילואים כקורס אקדמי שיעניק שתי נקודות זכות לסטודנטים.” כתבתי פוסט ביקורתי: עומר מואב, “התערבות המחוקק במערכת ההשכלה הגבוהה”, בלוג – בעיקר כלכלה, 1 ביוני 2018 וידידי פרופסור אלון הראל התייחס לנושא בביקורתיות ברשת האקדמיה. כצפוי הרשת לא סערה בתגובה להתערבות הפסולה של המחוקק בנושא שבוודאי שייך לאוטונומיה של מוסדות ההשכלה. מספר התגובות היה מצומצם מאוד, ממש לא כמו התגובות בעקבות הניסיון להכתיב קוד אתי שיאסור על המרצים לעשות שימוש פוליטי פסול בבמה שניתנה להם. כי מה חשוב ההשכלה העיקר שיתנו לנו להטיף את העמדות […]

אג”ח מיועדות – האם ניתן לסבסד את התנודות בשוק ההון?

ההסתדרות מספקת לנו עוד עדות לכך שהיא פועלת בעד החזקים על חשבון החלשים, וכל הפרסומות על “חברתיות” ודאגה לחלשים, רק נועדו להטעות את הציבור: אג”ח מיועדות – עמרי מילמן, “ההסתדרות: ננקוט אמצעים אם יבוטלו האג”ח המיועדות”, באתר כלכליסט, 30 למאי 2018 יו”ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מתנגד נחרצות לכוונת החשב הכללי באוצר לשנות את המנגנון שבאמצעותו המדינה מסבסדת את קרנות הפנסיה. אתמול פנה ניסנקורן לחשכ”ל רוני חזקיהו בדרישה שהמדינה לא תפסיק את הקצאת האג”ח המיועדות, שמבטיחות לקרנות הפנסיה תשואה של 4.86%, ותאמץ במקומן מנגנון אחר להבטחת התשואה לחוסכים. ניסנקורן הזהיר כי “ההסתדרות תנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותה לשמירת זכויות העובדים […]

האם השירותים שמעניקה הממשלה לאזרחים נשחקים

עוד פוסט מצוין של אסף צימרינג בביקורת חריפה על הספר של יוסי זעירא, האם השירותים שמעניקה הממשלה לאזרחים נשחקים: אסף צימרינג, “האם השירותים שמעניקה הממשלה לאזרחים נשחקים”, בלוג – מבוא לכלכלה ג’, 26 למאי 2018 תמצית: לזעירא יש אג’נדה. האג’נדה דומה לזו של מגוון גופי “מחקר” סוציאליסטים (מכון אדוה, ון-ליר) שרוצים להראות כמה הכל כאן רע בגלל הקפיטליזם, או משהו כזה. השכר נשחק, אי השוויון גבוה, העוני גרוע מזה שבמקסיקו, וכדומה. הפוסט הפעם עוסק בשחיקה בהוצאות הממשלה. הטענה היא שלאורך השנים הממשלה שוחקת את השירותים לאזרח – הוכחה: אחוז ההוצאה הציבורית מהתוצר יורד. אבל אסף מראה שבמונחים ריאליים השירותים לנפש […]

“להרחיב את הצמצום” ההגיון של הממונה על התקציבים באוצר

יונתן קירשנבאום, “להרחיב את הצמצום”, אתר דבר ראשון, 24 למאי 2018 “אין עולם כזה שיש משאבים לכולם” – ההגיון של הממונה על התקציבים באוצר. בכנס השנתי של מכון אהרון למדיניות כלכלית במכון הבינתחומי בהרצליה הציג שאול מרידור, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, את משנתו הכלכלית | מצד אחד הערכה למהלכי צימצום ההשקעה הציבורית שמוביל אביר ההפרטה נתניהו, מצד שני צפייה שהציבור הישראלי ישלם על שיפור התשתיות. זו הכותרת וכותרת המשנה שבחרו עורכי העיתון “דבר ראשון” לתת לדיווח ענייני לחלוטין של יונתן קירשנבאום על דברי שאול מרידור אמש בכנס מכון אהרן. מה אנו לומדים מהכותרת? ברמיזה עדינה, שהטענה שיש מגבלות לתקציב […]

כמה שאלות לפני שמעבירים עוד 8 מיליארד שקל לתקציב הביטחון

חגי עמית,”מי צריך חיל טילים? כמה שאלות לפני שמעבירים עוד 8 מיליארד שקל לתקציב הביטחון”, באתר דהמרקר, 20 למאי 2018 לא אכנס לדיון על צרכים צבאיים ורק אתייחס למרכיב אחד מעניין בדרישות התקציב. כך על פי עמית: אחת הסיבות לדרישת התוספת התקציבית היא הצורך לפצות את התעשייה המקומית על אובדן ההכנסות שהיא צפויה לספוג כתוצאה מהשינוי בהסכם הסיוע האמריקאי. אם הוא צודק, וזה אכן אחד הנימוקים, אז מדובר בהוצאה לא סבירה כלל. מדינת ישראל לא צריכה לסבסד תעשיות שאין להן הצדקה כלכלית, זה בזבוז כספי ציבור. עמית טוען שזה מיותר בגלל שהתעשייה הביטחונית יכולה להסתדר עם יצוא. אני טוען שאם […]

האם הרפורמה בחשמל טובה לציבור?

אני לא מכיר את פרטי הוויכוח בין משרד האוצר ומשרד האנרגיה מצד אחד, לבין משרד ראש הממשלה מצד שני, לגבי הרפורמה בחשמל. די ברור שהמתווה, אם ימומש, הוא שיפור המצב הקיים – הוא מגביר תחרותיות ומקטין את הכוח של עובדי חברת חשמל. ברור גם שהמחיר שאנחנו נשלם הוא מחיר כבד עבור הרפורמה (שוחד לחברי הארגון שהשתלט בחסות החוק על נכסי הציבור). פחות ברור אם הרפורמה בחשמל כדאית, וזאת בעיקר בגלל שלא ברור שהמתווה אכן ימומש במלואו. מימוש ההסכם הוא למעשה לב הוויכוח הגלוי בין הצדדים. אורה קורן מדהמרקר בכותרת משבוע שעבר – אורה קורן, “מי יזכה בקרדיט על הרפורמה בחשמל? […]