כלכלנים רבים בארץ קוראים לממשלה להעלות את נטל המס במטרה להגדיל את ההוצאה ולצמצם את הפערים. אני לא מדבר כאן על הגדלה במיסוי או קיצוץ בהוצאה בהקשר של הגירעון החמור הנוכחי. הטיעון של אותם כלכלנים, למשל קרנית פלוג כשהייתה נגידת בנק ישראל, שיש להעלות את ההוצאה הציבורית בישראל. שהמגזר הציבורי סבל מ”דיאטה” מופרזת, והממשלה שולטת בחלק קטן מידי של התוצר.  אין לי ויכוח עם טענות נורמטיביות. אני סבור שמוטב דווקא ממשלה קטנה יותר שמשאירה למשקי הבית ולמגזר הפרטי משאבים רבים יותר, אבל מי שנורא חשוב לו השוויון, אז בסדר, זכותו כמובן להעדיף ממשלה גדולה, שאולי פוגעת ברווחת הציבור, אבל השוויון… […]

קטע מטור בדהמרקר שכתבתי בשנת-2007: לצד צמיחה כלכלית, משקים מודרניים מאופיינים במחזורי עסקים – תנודתיות בשיעור הצמיחה סביב המגמה; כלומר, מעברים מתקופות של צמיחה מהירה לתקופות של מיתון. גם אם לא מבינים תמיד מדוע, הניסיון מרמז לכך שמיתון יגיע, והוויכוח הפופולרי כל כך בישראל על מה עושים עם “העודפים המצטברים בקופת המדינה” יוחלף בוויכוח פחות נעים – מהיכן מקצצים בזמן שהקופה הולכת ומתרוקנת. מדיניות כלכלית אנטי-מחזורית – כלומר מדיניות המנסה למתן את התנודתיות בצמיחה הכלכלית, ובעיקר לצמצם את הפגיעה בהכנסה בתקופות של שפל, מאופיינת בגישה שמרנית בתקופות של צמיחה: הימנעות מגידול, מעבר לתוואי הרב-שנתי, בהוצאה והימנעות מקיצוצים או אף הרחבה בהוצאה […]

עמרים ברקת, “צ’ק ללא כיסוי: החוסרים, הבעיות, הטעויות המביכות והצד החיובי במצע שצפוי למפלגת “כחול לבן”, באתר גלובס, 25 לפברואר 2019 הבסיס למצע של “כחול לבן” צפוי להיות מצעה המפורט של “יש עתיד”, שכולל עשרות סעיפים כבדים שיעלו לתקציב המדינה מיליארדים, אבל אין בו קיצוצים או מסים חדשים. אמנם צריך לומר מילה טובה למפלגות שמפרסמות מצע מפורט, אבל כשלא רוצים להרגיז אף אחד, נשאלת השאלה: מאיפה יבוא הכסף? עמירם ברקת, גלובס, מנתח את המצע של “יש עתיד.” מצע שכפי הנראה יהיה הבסיס למצע המשותף של מפלגת גנץ-לפיד. הבטחות חסרות בסיס להגדלת ההוצאה הציבורית בלי להעלות מיסים ובלי לפעול לגידול בצמיחה, […]

גיא רולניק, “מי מזיק יותר לכנסת: מנהל קזינו או לוביסטית?”, באתר דהמרקר, 07 לפברואר 2019 הנזק של נוכחות לוביסטים ומעברים תכופים שלהם מהכנסת ואל הכנסת הוא סמוי וקשה לכימות, אבל הוא עולה משמעותית על הנזק שגורמת נוכחותו של מפעיל קזינו – ליצן ורודף פרסום מביך – שנהפך לסמל, בה”א הידיעה, לירידת קרנו של בית המחוקקים הישראלי אני קורא את הטור של גיא רולניק ומשתומם מההתעלמות מהגורילה בחדר, או נכון יותר בכנסת. רולניק טוען, בתמצית, שמהכנסת נפלט ליצן (חזן) שאמנם המוניטין העלוב שלו פגע בכל מקרה בשם של בית המחוקקים, אבל הנזק שלו היה מצומצם (ועם זה אני מסכים), ושבמקומו נכנסה […]