“מעוטות יכולת ישלמו פחות עבור תרומת ביציות” 

המייל השבועי מ”כולנו” מדווח על עוד גזל מהקופה הציבורית. תחת הכותרת: “מעוטות יכולת ישלמו פחות עבור תרומת ביציות” כולנו מעדכנים ש”וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה השבוע תקנות שהגיש משרד הבריאות לבקשת יו”ר הוועדה ח”כ אלי אלאלוף, לפיהן נתרמת ביציות המקבלת הבטחת הכנסה, תידרש לשלם לתורמת הביציות 7,000 שקלים במקום 10,000 שקלים אותם נדרשה לשלם עד כה. משרד הבריאות ישלים את ההפרש לתורמת. יו”ר הוועדה ח”כ אלאלוף אמר בדיון: “אני מודה למשרד הבריאות על שאימץ את בקשתי ונרתם לסייע בעניין רגיש וחשוב מאין כמוהו” יש לי שתי הערות. ראשית, כרגיל כל מה שעשיתם חברי כולנו זה לפזר כספי ציבור. […]

הורדת יוקר המחייה – הכתובת היא לא עוד “חינם” מהמדינה

הורים במחאה על יוקר המחייה (חדשות “כאן”), ובפרט על יוקר גידול ילדים: “לאט לאט מבינים ששום דבר לא חינם…לא הגיוני שנשלם כל כך הרבה כסף על מטרנה חיתולים וחינוך.” בקיצור, ההורים דורשים שהמדינה תספק להם חינוך לגיל הרך, צהרונים, ושחינוך חינם באמת יהיה חינם, ללא תשלומי הורים. אני שומע: אנחנו רוצים לגדל שלושה ילדים ולחיות ברמת חיים די גבוהה (לא נראה מהצילומים שמישהו שם חי בעוני), ואנחנו רוצים שאתה תממן את העלויות. כי אין באמת “חינם” ואין למדינה מקור שאינו מיסוי אזרחים. אני לא באמת מנותק, ואני כן יודע שקשה מאוד לאנשים בעלי שכר ממוצע להחזיק משפחה ברמת חיים סבירה, אבל […]

מה לומדים סטודנטים לכלכלה על תפקיד הממשלה?

מצד אחד, ח”כ תמר זנדברג, בוגרת החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, זוכרת שלימדנו שהממשלה רק מזיקה. כך היא כותבת בתגובה לפוסט הקודם שלי, שביקר אותה בעניין פיקוח שכר דירה: “מה שגם מזכיר לי כמה צרה, אחידה וחד-מימדית היתה התורה שהקנו לנו שם. ״ביקוש״, ״היצע״ ו״התערבות ממשלתית״ (תמיד מזיקה כמובן. רעה, רעה, רעה) היו בערך כל המושגים שספגנו. תורות אחרות, לימודי משברים כלכליים שתקפו את העולם במאה השנים האחרונות והסיבות להם, כל אלה נעדרו מהלימודים” מצד שני, אני כבר מלמד כלכלה, ובפרט מבוא לכלכלה, עשרים שנה. היום רק מאקרו, בעבר גם מיקרו. לי זכור משיעורי המיקרו שדיברתי על תפקיד הממשלה בטיפול בכשלי […]

הי שלי, זה עומר (תגובה לפוסט של יחימוביץ 27.9.16)

הי שלי, זה עומר, את מגדירה את המדיניות שאת מקדמת “סוציאל דמוקרטית” והציבור בישראל מאמין שאת מקדמת את המדיניות של דנמרק, שוודיה ופינלנד, אבל האמת היא שאין קשר בין המדיניות הפופוליסטית שלך לבין המדיניות שאימצו המדינות הסוציאל דמוקרטיות המצליחות. המדיניות שלך, של צמצום יבוא במטרה להגן על עובדים בתעשיות שאין בהן יתרון למשק הישראלי, היא פשוט לא המדיניות שקיימת באותן מדינות. אפילו ארגוני העובדים במדינות הסקנדינביות תומכים ביבוא חופשי ובסגירת עסקים שלא יכולים להתחרות. הם מבינים שהדרך היחידה להעלאת הרווחה של כלל העובדים היא על ידי התייעלות ושיפור הפריון – לייצר את מה שיודעים לייצר ולייבא את מה שזול לייבא.אם […]

עומר מואב: אתגרי הצמיחה ויוקר המחייה של דור ה-Y בישראל

תגובה של אפרת שהגיעה להרצאה: “עומר מואב: אתגרי הצמיחה ויוקר המחייה של דור ה-Y בישראל” . “א- המקום היה חנוק וחם, ללא מזגן. למלצרים זה לא הזיז, למרות שהמרצה התלונן, בנוסף לאורחים. ב- להבא עדיף לפרט מעט על נטייתו הפוליטית של מרצה כה פוליטי הנוטה חד משמעית לצד ספציפי מאוד של המפה. ג- זו לא הייתה הרצאה על יוקר המחייה של דור ה Y כלל וכלל, זו הייתה הרצאה של התנגחות ספציפית ומכוונת בטענותיה של אישה אחת ויחידה בשם שלי יחימוביץ, ותו לא. כל טענה הוצגה כאנטיתזה ליחימוביץ, ללא הצגת רעיונות המנותקים מהתנגחות. הפרופסור אכן מתאים ללימוד במכללות, למעט כריזמה אין […]

כיצד מעודדים צמיחה?

תיאוריה פופולרית, שאינה מקובלת על כלכלנים (כולל הקיינסיאנים שבהם), היא שהמפתח לצמיחה כלכלית הוא עידוד הצריכה הפרטית. על פי הגישה הקיינסיאנית, בזמן מיתון, הגדלת הביקושים אכן תורמת לתוצר. תיאוריה זו מבחינה בין שלושה סוגי ביקושים עיקריים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית והשקעות במבנים וציוד (יש גם את עודף היצוא על היבוא, אך כאן מדובר בגודל קטן יחסית). אין סיבה טובה לחשוב שצריכה פרטית בשיעור גבוה מהתוצר עדיפה מבחינת עידוד הצמיחה, דרך צד הביקוש, על פני צריכה ציבורית והשקעה. כך או כך, צמיחה כלכלית היא תופעה ארוכת טווח. בשונה ממיצוי כושר הייצור של המשק בזמן מיתון, צמיחה בטווח של עשרות שנים היא […]