אובססיית הפערים בביקורת על שיטת השוברים בחינוך

אור קשתי, “התוכנית של פייגלין להפרטת החינוך: החזקים יתחזקו – והפערים רק יעמיקו”, באתר הארץ, 05 לאפריל 2019 מה אנחנו יודעים על שיטת השוברים בחינוך? המחקר בתחום מוצא פערים גדולים בהצלחה, בעיקר בארה”ב. חלק מבתי הספר הפרטיים שעובדים עם זיכיון (charter schools) עושים עבודה מעולה, ועוזרים מאוד דווקא לתלמידים חלשים, ויש גם כישלונות. קשתי מציג רק את טענות החוקרים המתנגדים לשיטת השוברים, למשל: מסקנה דומה [ששיטת השוברים אינה מוצלחת] מופיעה גם בספר שפרסם בשנה שעברה פרופ’ יוסי דהאן מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ומראשי מרכז אדוה: על רקע פיקוח רופף של המדינה, “טבלאות הישגים” שחוגגות את הציונים במתמטיקה ובאנגלית ומנגנונים שמעודדים […]

מה זה בכלל כלכלה התנהגותית

תגידו, “פרופסור לפסיכולוגיה” זה לדעתכם פחות מכובד מ”פרופסור לכלכלה התנהגותית”? אני שואל בגלל שלי בהחלט לא ברור שהתשובה היא חיובית, אבל נראה שפסיכולוגים חושבים אחרת, או שהם חושבים שמדובר באיזו מילת בז שמושכת תשומת לב. בכל מקרה, הזדמנות להסביר מה זה בכלל כלכלה התנהגותית –  גם כלכלנים וגם פסיכולוגים עוסקים (בין היתר) בקבלת החלטות של בני אדם, אבל הגישה היא שונה. קשה לי לקבל שחקר החלטות בתחום הכלכלי הופך את המחקר לכלכלה ואת החוקר לכלכלן, אם הוא פסיכולוג. כמו שקשה לומר שחקר החלטות של בני אדם, בכל תחום שהוא, הופך את החוקרת לפסיכולוגית אם היא כלכלנית. וברור שפסיכולוגים לא צריכים להימנע […]

סמי פרץ על הצעת זוכה פרס הנובל לעלות את שכר הלימוד באקדמיה

סמי פרץ, “למה זוכה פרס נובל חושב ששכר לימוד של 40 אלף שקל הוא דווקא רעיון מצוין”, באתר דהמרקר, 15 לינואר 2019 מדינת ישראל מוכנה לסבסד את מוסדות ההשכלה הגבוהה, שכן לשיטתה הציבור מרוויח מכך ■ התוצאה: שכר הלימוד במוסדות האקדמיים הציבוריים נמוך בהשוואה למדינות אחרות בעולם – אבל כלל לא בטוח שהעלאתו היא הפתרון למצב האקדמיה סמי פרץ, חולק על דעתו של פרופסור ישראל אומן. אבל, לדעתי פרץ כמו רבים אחרים, לא הבין את כוונתו של אומן. וכמו רבים אחרים, לא עוצר רגע לחשוב שקיימת האפשרות שזוכה פרס הנובל לא מדבר שטויות. פרץ מפרש את הדברים בצורה פשטנית: יש צעירים בעלי […]

האידאולוגיה הכלכלית-חברתית ע”פ מר אמנון פורטוגלי

בהמשך לנאום (המצוין!) של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, שהסביר בצורה יפה את הכישלון של כלכלות סוציאליסטיות שאינן מבוססות על מחירים שנקבעים בשוק, את העובדה שסבסוד שכר לימוד באוניברסיטאות הוא העברה מהחלשים לעשירים, ואת הצורך בשכר מותאם חלופות כלכליות באוניברסיטאות (כפי שמקובל במגזר הפרטי ומערכות ההשכלה המובילות בעולם), כתב מר אמנון פורטוגלי (תזכורת לאיש בהמשך) את הדברים הבאים ברשת “אקדמיה” (תגובתי לאחר דבריו): על האידאולוגיה הכלכלית-חברתית של פרופ’ אומן ושל כלכלנים ניאוליברליים וליברטאריאנים אחרים שהוא חושב כמותם. מעניין אם עולה בדעתו של פרופ’ אומן ובדעתם של כלכלנים ניאוליברליים וליברטאריאנים אחרים שהוא חושב כמותם, שהעלאת שכר הלימוד לסכום משמעותי תביא […]

ישראל אומן, חתן פרס נובל בכלכלה, בכנס בבינתחומי

נאום מצוין של ישראל אומן, חתן פרס נובל בכלכלה, בכנס בבינתחומי: אומן מדבר על כלכלת שוק מול סוציאליזם, ועל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. במיוחד חשובה הטענה שלו החל מדקה 16, למקרה שאין לכם זמן לכל הנאום    

על ההתערבות המגוחכת של המחוקק בשינוי ציון המעבר בבחינות ההסמכה

ענת רואה, “אושר לקריאה שנייה ושלישית: ציון המעבר בבחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין יעמוד על 50 בלבד”, באתר כלכליסט, 07 לינואר 2019 על פי הצעת החוק, ציון המעבר בבחינות הלשכה, העומד כיום על 65, יירד ב-15 נקודות. השינוי יחול גם על 3 הבחינות האחרונות שהתקיימו, כך שיותר מ-2,000 נכשלים יהפכו לעורכי דין. לשכת עורכי הדין מתנגדת בתוקף למהלך ומאיימת להגיש עתירה לבג”ץ זה שחברי הכנסת שלנו מעוררים גיחוך ומתערבים בתחומים שאין כל סיבה להתערב, זה לא חדש, הרי על פי חוק סטודנט גם זכאי למועד ב’ בישראל. במטרה להבין עד כמה ההתערבות הזו מגוחכת, אספר לכם סיפור (אמיתי): כשלימדתי באוניברסיטה העברית, […]

מסר לפרופסור טרכטנברג לפני חזרתו לפוליטיקה

אורי פסובסקי, “נתניהו השריש תחושה שהכל גזרת גורל, מהקונפליקט עד יוקר המחייה. זה לא נכון”, באתר כלכליסט, 21 לדצמבר 2018 חוסר ההבנה הכלכלית של הציבור הישראלי קשור להטעיות שיטתיות מצד התקשורת והפוליטיקאים, אבל גם לאנשי האקדמיה יש תרומה משמעותית לחוסר ההבנה של הציבור ולהשלכות של חוסר ההבנה: דרישות מזיקות מהממשלה. הגרועים ביותר הם פרופסורים לכלכלה: לא בגלל שהם אומרים דברים מופרכים יותר מהפרופסורים שאינם כלכלנים (הם אומרים בדרך כלל דברים הרבה פחות מופרכים), אלא בגלל שהם באופן טבעי מתקבלים כמומחים לכלכלה. קבלו דוגמה – פרופסור מנואל טרכטנברג, מלהג, בראיון לאורי פסובסקי, כלכליסט: יש נתק נורא בין המקרו למיקרו. ואם המקרו […]