כפי שיודע כל משתמש במוניות בישראל, לפעמים דווקא כשמאוד צריך מונית ובעיקר בשעות העומס, לוקח הרבה מאוד זמן לקבל שירות. לא צריך להיות כלכלן דגול בשביל להבין, שמקור הבעיה הוא מחיר הנסיעה שאינו מושפע מהביקוש וההיצע ולכן לא נדירים המקרים שבהם הביקוש גדול מההיצע. הבעיה הזו לא קיימת בשירותי נסיעות של אובר וליפט, שאסורות בישראל. עודף ביקוש מוביל להתאמת המחיר ובכך גורם לחלק מהנוסעים לוותר על הנסיעה ומעודד נהגים להיכנס לרכב ולהתחיל לעבוד. מדובר במנגנון יעיל: הנוסע יודע, שבכל מקרה הוא יקבל שירות, אבל יתכן שהמחיר יהיה גבוה יותר. מצב זה עדיף מאשר מחיר קשיח וסיכוי להיתקע ללא שירות, למשל באזור מסוכן או לפספס נסיעה חשובה, כמו למשל לשדה התעופה או לפגישה קריטית.
אבל הגישה של רבים, שנוטים לחשיבה סוציאליסטית היא שתפקיד המחיר אינו להתאים את ההיצע והביקוש אלא להיות צודק, בדיוק במידה שראוי לשלם על שירות. זה לא רק במחירי נסיעות במונית שהממשלה קובעת כך שיהיה רווח “סביר” לנהג, תוך התעלמות מההיצע והביקוש, זה גם ההתנגדות הפופולרית לתמחור ריאלי של חניות או של נסיעה בכביש עמוס.
בכל מקרה, במדינת מסצ’וסטס שבארה”ב, ובפרט בעיר בוסטון, כבר אי אפשר להשיג שירות של אובר או ליפט במקרים רבים. למרבה האירוניה, חוק מ-2016 אוסר על העלאת תעריפים בזמן חירום, ומאז הקורונה הוכרז על מצב חירום במדינה.
אחד מהנימוקים שהגיעו ממשרד התחבורה (תחת השר ישראל כץ) לאיסור על אובר בישראל, היה שמנגנון התאמת המחירים פוגע במשתמשים. כמובן שמדובר בעוד תירוץ שנועד להצדיק את הכניעה ללובי של בעלי רישיון המונית בישראל. נחמד (מעציב למען האמת) לראות שגם ארה”ב הקפיטליסטית נופלת עם השטויות האלה. זה כמובן לא חדש שהקפיטליזם של ארה”ב מלא חורים מצערים. למשל פיקוח שכר דירה קיים שם במקומות רבים (ומזיק מאוד) כבר לפחות 75 שנים. עוד פרטים על חוקי החירום של מדינת מסצ’וסטס בכתבה בקישור מטה: