הגיגים על השחיתות של נתניהו

אפתח בציטוט של גיא רולניק:

העובדות הגלויות בתיק הזה, שאין עליהן חילוקי דעות, דורשות את התפטרותו המיידית של ראש הממשלה, בלי קשר ליכולתה של התביעה להרים את נטל הראיה הפלילית

גיא רולניק, “האם נתניהו ישמור על רמת החיים שלו כשיעזוב את לשכת ראש הממשלה”, 17 לפברואר באתר דהמרקר

 

רולניק צודק. נראה שראש הממשלה שם את טובתו האישית והמשך שלטונו מעל האינטרס הציבורי. ראש הממשלה פעל בצורה באמת מבישה של דרישת מתנות מבעלי הון וניצול מעמדו לדאגה לאינטרסים שלהם. ואוסיף שהוא הפקיר את הכלכלה, והוא משתלח ומסית. הוא לא ראוי לתפקיד.

אבל יש גם צד שני: המחליף שלו יכול להיות הרבה יותר גרוע, גם אם יהיה אדם ישר. אני לא חושש שהמחליף יהיה ממפלגת שמאל, שזה באמת יכול להיות נורא. המחליף יהיה מהליכוד כפי הנראה. ויתכן שבשונה מנתניהו שרק מפקיר את הזירה הכלכלית מחליפו גם ינהג בפופוליזם כלכלי. ובשונה מנתניהו, שבעיקר מדבר בימין מתלהם, מחליפו גם יפעל לסיפוח עוד חלקים מהשטחים, ואולי גם האצבע על הדק המבצע הצבאי תהיה קלה יותר.

וחזרה לרולניק:

לנתניהו, כמו לכל ראש ממשלה, יש תנאים שרק מיליארדרים חיים בהם: כל הוצאותיו מכוסות על ידי משלם המסים, הוא מתנייד רק במכוניות שרד, מטוסים פרטיים ומחלקות ראשונות, ונהנה מהמקסימום המוחלט של שררה, כוח ופרסום. בהיותו ראש ממשלה גם מובטחים לו תנאי פנסיה, אבטחה, לשכה ושירותים רבים אחרים עד יום מותו. אבל תיק 1000 חושף שלנתניהו זה לא הספיק. הוא היה חייב גם סיגרים ושמפניה ורודה. ואף שהוא איש אמיד מאוד עם נכסים בשווי מיליוני דולרים, הוא העדיף לקבל את אספקת הסיגרים והמשקאות ממיליארדר בעל אינטרסים כלכליים עצומים בישראל. כלומר, נתניהו החליט בצורה מודעת לחלוטין לא רק להעמיד את עצמו במצב של ניגוד עניינים חריף ומיותר לחלוטין, אלא גם לקבוע נורמה הרסנית לכל השירות הציבורי — מותר למקבלי החלטות על כסף ומשאבים של משלמי המסים לקבל מתנות מאנשים בעלי כסף או כוח.

אני לא חושד שנתניהו אינו קמצן, ובכל זאת לאדם במעמדו, שהוא גם די עשיר, לקחת סיכון בשביל מתנות של אפילו מליון שקלים, נראה בלתי סביר לחלוטין. הניחוש שלי הוא שהמפתח להבנת הסתבכותו עם המתנות הוא אשתו. היום כבר יש רמזים ברורים שהבריאות הנפשית שלה לקויה, שהיא קמצנית חולנית, ושהיא שולטת בו. זה מה שסיבך אותו וזו עוד סיבה שהוא צריך ללכת. לא נראה לי מצב רצוי שראש ממשלה נשלט על ידי אדם אחר, שנהנה מזכות וטו על החלטותיו, בוודאי אדם שבריאותו הנפשית כפי הנראה רופפת.