איתן אבריאל, דהמרקר, מדווח על התכנית להעלאת שכר המינימום בארה”ב, ושואל:
אבל איך רמת שכר המינימום בישראל נראית מול מדינות אחרות בעולם, והאם לא הגיע הזמן להעלאה נוספת – דווקא בעת הזאת – כדי לסייע לחלשים ביותר וכדי לעודד את המובטלים לצאת לעבודה?
וממהר להשיב לחלק הראשון:
אנחנו בתחתית הטבלה. בצרפת וגרמניה, למשל, שכר המינימום הוא כ-12 דולר לשעה, מול כ-7 דולרים לשעה בישראל. בריטניה קצת מאחריהן, עם שכר מינימום של 10.5 דולר לשעה, ואילו יפן, עוד מדינה עשירה, משלמת לעובדיה לפחות 8 דולרים לשעה
אבריאל מטעה את הקוראים, כמובן. לא שהוא משקר, אבל אין משמעות להשוואה כזו. את שכר המינימום צריך להשוות ביחס לשכר הממוצע או החציוני. נניח שבהודו היה שכר מינימום של 3 דולר ארה”ב לשעה. לשיטתו של אבריאל זה ממש אוי אוי אוי – תחתית הטבלה. אבל בהודו השכר הממוצע הוא פחות מדולר לשעה, כך ששכר מינימום של 3 דולר לשעה הוא מאוד גבוה. גבוה בצורה בלתי אפשרית. אז אם עושים את התיקון המתבקש לשכר המינימום בהשוואה לחציון או הממוצע בכל כלכלה, פתאום מגלים שישראל לא בתחתית, למעשה מעל הממוצע של מדינות האו אי סי די. ומה לגבי הרעיון של להעלות את שכר המינימום דווקא עכשיו כדי לסייע לחלשים ביותר וכדי לעודד את המובטלים לצאת לעבודה?
ראשית, למה דווקא עכשיו, כשהמשק במשבר צריך לסייע לחלשים? למה לא בזמן שהייתה צמיחה ותעסוקה כמעט מלאה? הפוך בדיוק?. בקרוב נצא מהמשבר הבריאותי ובעלי עסקים ירצו לפתוח מחדש, יזמים ירצו להקים עסקים, האם אבריאל סבור שהעלאת שכר המינימום תתרום ליציאה מהמיתון? אבריאל פשוט מתעלם מצד הביקוש לעובדים, מתעלם מהגורם הקריטי ביותר ליציאה מהמיתון – העסקים והחברות במשק.
ההתעלמות הזו בולטת במיוחד בטענה ששכר מינימום מעודד מובטלים לעבוד, תחשבו רגע על הטענה הזו. כן, בהחלט יתכן שאדם יוותר על עבודה בתמורה ל-5,300 שקל לחודש אבל ישמח להציע את עבודתו בתמורה ל-7,000 שקלים לחודש. אבל מה עם צד הביקוש לשיטתו של אבריאל, יש לנו מעסיק שרוצה לאייש משרה בשכר של 7,000 שקלים לחודש, אם זה שכר המינימום, והמשרה תישאר פנויה בשכר של 5,300 אבל מי מונע מהמעסיק להציע 7,000 שקלים כשהמטרה לאייש את המשרה הפנויה כששכר המינימום הוא 5,300?
בקיצור, אבריאל מטעה בניתוח הנתונים וטוען טענות לא סבירות, שהמאפיין אותם הוא גישה “הסתדרותית” – ראיית העובד, והתעלמות מוחלטת מהמעסיק. אציין, שהתסריט של העלאת שכר המינימום מגדילה תעסוקה הוא אפשרי במקרים מאוד מיוחדים (בעל כוח מונופסוניסטי משמעותי בשוק העבודה), שאינם רלוונטיים למציאות.
עובדי שכר מינימום הם לא העניים ביותר (בניגוד למסר של אבריאל). העניים ביותר הם אנשים שאינם עובדים וכל הכנסתם הוא קצבאת נכות/זקנה/אבטחת הכנסה.העניים ביותר נפגעים מהעלאת שכר המינימום שגורמת לעלייה ביוקר המוצרים והשירותים במשק. אני לא נגד שכר מינימום ואפילו לא נגד העלאתו. אני רק סבור שזה ממש לא הזמן הנכון ושהטיעונים של אבריאל פשוט לא מחזיקים מים.