מנכ”ל פוליטי

בגירעון היום, יש חריגה של כ-11 מיליארד שקלים. היו כאלה שהשתמשו בזה בצורה דמגוגית בקמפיין בבחירות, ואמרו שזה קטסטרופה, ‘ברוך’ כלכלי, מצב נורא. אבל כששנה קודם הגירעון הסתיים ב-2.1 מיליארד במקום ב-2.9, איש לא אמר שישראל ב’פרוספריטי’ כלכלי מטורף, שאנחנו הכלכלה הטובה והמובילה בעולם, ושיש לנו מיליארדים לחלק – מהסיבה הפשוטה, שסטייה של 0.8% מהגירעון לכאן או לכאן, זה לא משמעותי. כשזה לטובה זה מצוין, ואותו דבר הפוך – כשזה סוטה ב-0.8 לכיוון השני, זו לא קטסטרופה.

ועל זה שתי הערות:

1. פוליטיקאי מתמקד בחריגה מיעד הגרעון. כלכלן מתמקד בגרעון. והגרעון הוא גבוה ולא סביר. אין כל הצדקה להגדיל את יחס החוב תוצר בתקופה של צמיחה כלכלית ותעסוקה גבוהה. יתרה מזו, הגרעון הוא תולדה של שר אוצר פופוליסט שבזבז כספי ציבור וסרב להעלות מיסים למימון הבזבוזים, ובכך יצר גרעון מבני.
2. הצחיק אותי המשפט “איש לא אמר שישראל ב’פרוספריטי’ כלכלי מטורף, שאנחנו הכלכלה הטובה והמובילה בעולם, ושיש לנו מיליארדים לחלק.” כי לא רק שכחלון אמר את דברים ברוח זו, הוא גם התייעץ עם רואי החשבון המובילים במשק מה לעשות עם העודפים בקופה. כפי שהסברתי כבר אז, אין באמת עודפים. גרעון נמוך מהצפוי הוא עדיין גרעון, לא עודף .