שוקי שדה דהמקר, מתאר איך התעשייה האווירית משלמת מחיר כבד בגלל ועד עובדים כוחני.
העלייה בהתארגנות עובדים בחברות במשק הישראלי שצריכות להתחרות בעולם, במשולב עם התרבות הכוחנית של הוועדים בישראל, בגיבוי ארגון הפשע הראשי – ההסתדרות – ובשילוב החקיקה שמקלה מאוד על העובדים לסחוט את המעסיק, יוצרת איום של ממש על המשך הצמיחה הכלכלית של המשק הישראלי. הראשונים להיפגע הם העובדים השקופים – מחפשי העבודה ועובדים בשכר נמוך – שרק השקעה ויזמות, שמגדילות את הביקוש לעובדים, יכולים להעלות את שכרם.
כך מדווח שוקי שדה:
“נדמה שאם יש קונצזנוס בקרב אלה שמכירים את התעשייה האווירית, הרי שהוא נוגע לנזק שכוחניות היתר של ועד החברה גרמה לנעשה בה. בעשור האחרון התפרסם הוועד של התעשייה האווירית, שעד 2015 עמד בראשו חיים כץ, בזכות הסיפורים על המפקדים הגדולים שנערכו לליכוד, אבל הנזק הוא עמוק יותר. למעשה, המשך הפעילות האזרחית של החברה, שהיא במובהק פחות רווחית ובשנים האחרונות גם מפסידה, היא במידה רבה תוצר של כוחניות הוועד. במשך שנים, יושבי ראש ומנכ”לים בתעשייה האווירית לא באמת מצליחים להזיז תהליכי עומק בשל החשש מהוועד.
“התעשייה האווירית לא עשתה שינויים מתחייבים מכך שהרגל האזרחית שלה בצרה צרורה”, אומר דירקטור לשעבר בחברה. “החטיבה האזרחית דיממה המון שנים ובגלל עוצמת הוועד וחולשת ההנהלה — לא טיפלו בזה. זו אשמת ההנהלה ולא הוועד. רפי מאור ויוסי וייס היו חלשים מול הוועד. זה נורא יפה להיכנס בחיים כץ, אבל אם נתת לבריון להשתלט — סימן שאתה סמרטוט”.
רק אעיר, שאפשר גם לטעון שכל מי שמשלם פרוטקשן למאפיה הוא סמרטוט. חכמה מאוד קטנה לבקר באנונימיות מנהלים שנכנעים לבריונות, ולא לראות שהבעיה היא מערכתית – שמנהלים בכלל צריכים להתמודד עם בריונות. ובנוסף תזכורת – ראש הבריונים בתעשייה האווירית הוא שר הרווחה בישראל.