יש סיבות טובות מאוד מדוע צריך לגרש מהגרים שנכנסו למדינה באופן לא חוקי. יש גם סיבות טובות מדוע להימנע מגירוש, או לנסות למצוא פשרה. הדברים ידועים ומובנים ולא אחזור עליהם.
ויש את המחאה של חלק מתושבי דרום תל אביב. המחאה הזו, כך אני טוען, לא צריכה להיות סיבה שיש להתחשב בה בהחלטת הגירוש.
למדינת ישראל יש את הסמכות להחליט להביא לארץ אזרחים זרים (יהודים, בעלי זיקה ליהדות, ואחרים) ולהעניק להם מעמד של תושבים זמניים, תושבים קבועים ואזרחים. למדינה יש את הסמכות להרשות לאותם זרים להתגורר היכן שהם רוצים, למרות שיש אזרחים, שפתאום מגיעים לשכונה/ישוב שלהם אנשים שונים, והם לא מרוצים. כך היה עם האתיופים, כך היה גם עם עולי ארצות ערב, ונדמה לי שגם עם העולים מברית המועצות לשעבר.
ויש גם תנועת אוכלוסייה בתוך ישראל שהיא למורת רוחם של תושבים. התחרדות של שכונה למשל, או ערבים שרוכשים בתים בישובים שבהם היה רוב מוחלט של יהודים, ויהודים שחודרים לאזורים של ערבים גם לא מעוררים בהכרח שמחה.
זו המציאות: תנועת אוכלוסייה בתוך מדינה או מהגרים שמגיעים מחוץ למדינה לעיתים משנים את הרכב האוכלוסייה בישובים ושכונות. בעיה או לא, זה לא יכול להיות נימוק לגרש מהארץ את החרדים או את הערבים או את האתיופים או את המזרחיים, או את הרוסים או את היהודים, וגם, במחילה, לא את המסתננים.
אדגיש: מותר למדינת ישראל לקבל החלטה לקלוט בישראל את המהגרים (או חלקם) ולהחליט שהם אנשים חופשיים בישראל ויכולים להתגורר היכן שיחפצו. אי שביעות הרצון של תושבים באזור מסוים שבו במקרה בחרו המהגרים לגור לא צריך להיות נימוק נגד ההחלטה. ועוד דגש: לא כתבתי כאן שאני בעד או נגד הגירוש.
חבל שבסופו של דבר מחאת חלק מתושבי דרום תל אביב היא הסיבה העיקרית שעומדת מאחורי מאמצי הגירוש.