דמגוגיה תמימות או ציונות

פוסט אורח – “לו הייתי שר אוצר”, המתייחס לסרטון של סתיו שפיר בפייסבוק: “תמימות או ציונות”

אתמול סתיו שפיר, העלתה סרטון בו היא תוקפת את הממשלה על ההעברות התקציביות בפורמט של שיר. כזה עם שורות קצרות וניקוד. פייר, פורמט חמוד ומשעשע וסחטיין על היצירתיות. מעבר לזה – דמגוגיה ובולשיט!

בסרטון עולות שלוש טענות מרכזיות – “הקונספירציה”, “הכסף שהולך לאיבוד” ו”אנחנו-נגדם”, בואו נדבר עליהן:

1. הקונספירציה – ח”כ שפיר מנסה להציג את ההעברות התקציביות כקונספירציה – בגלל שיש להן “שם תמים”, הן מתנהלות “בלי תקשורת”, בדיונים שמרבית חברי הועדה בכלל לא נוכחים בהם.

אז ככה – להעברות התקציביות יש שם תמים, כי משרד האוצר מורכב מחבורת פקידים חנונים שמטרתם לדאוג לתקציב המדינה, ולא מהיפסטרים תל אביבים שעובדים בצוות קופי של משרד פרסום בוטיק. הדיונים מתנהלים בלי תקשורת וכמעט ללא חברי ועדה – בגלל שחבריה של ח”כ שפיר לאופוזיציה מבינים שזה אכן עניין טכני. אין להם מה לריב על זה. ולכן הם לא מגיעים. לו הם היו רוצים להגיע? אף אחד לא היה מונע מהם. זוהי עבודתם. וכשאין ריבים בין אופוזיציה לקואליציה – לתקשורת אין מה לעשות שם. זה לא שהיא לא מוזמנת, או ממודרת, למען האמת – סביר שהדיונים מועלים במלואם לאתר הכנסת וכל אחד מכם שרוצה להצטרף לדיון כזה כצופה – כנראה שיכול. אבל אל תבואו אלי בטענות, אם תירדמו.

2. ח”כ שפיר טוענת שהעברות התקציביות הם “65 מיליארד שקלים שהיו מיועדים אליכם, עוברים בחשאי ליעדים אחרים” היא מציגה את ההעברות התקציביות כ-65 מיליארד שקלים שעוברים מאיתנו – הציבור, לעסקנים, עמותות עלומות ומטרות בלתי ראויות. עכשיו שלא תבינו לא נכון, יש הרבה גועל נפש בתקציב המדינה ויש הרבה עמותות שמקבלות כסף שהיה עדיף שיישאר במשרדי הממשלה, או לא ייגבה כמיסים מאיתנו – האזרחים, מלכתחילה. אבל להציג את זה כאילו ו-65 מיליארד שקל מתאדים לאוויר, זו פשוט דמגוגיה זולה. הכסף הזה עובר מסעיפים מסוימים שמיועדים לנו לסעיפים אחרים שמיועדים לנו. נו ביג דיל. שפיר מוסיפה חטא על פשע כשהיא טוענת שהכסף הזה יכל לפתור את כל הבעיות במדינה – בעיית הדיור, חדרי המיון, שכר המורים, משבר הנכים, כיתות בפריפריה וכו… בפועל אם הכסף הזה לא היה משמש למטרות שלו הוא יועד, אלא למטרות ששפיר מציגה – היו לנו בעיות הרבה יותר קשות.

3. החלק השלישי בסרטון הוא קלאסיקה של “אנחנו-נגדם” לצורך ציפוף שורות ואיחוד סביב המנהיג. הוא לא שונה מנתניהו שמדבר על החיים עצמם, או על התקשורת שרוצה להביא למפלתו. טוב, למען האמת הדיבורים על החיים עצמם אולי קצת יותר אמינים. סתיו שפיר הולכת על כל הקלישאות הדמגוגיות- שיקרו לנו, רימו אותנו, עבדו עלינו, גנבו אותנו, הפחידו אותנו, לא האמינו שאנחנו מסוגלים, אבל הצלחנו. וכמו כל פוליטיקאי מכל מפלגה ומכל אג’נדה היא מקנחת בלטעון שרק האג’נדה שלה היא ציונות אמיתית.

לסיכום, שפיר שלא ניהלה דבר מימיה מתקשה להפנים שבכל תקציב צריכים לחול שינויים. היא יכלה לטעון שהיו צריכים לתכנן יותר טוב מראש ושהתכנון הלקוי הוא מחדל והיקף ההעברות מוגזם. אבל טענה כזו דורשת עבודה קשה, בדיקה עם כלכלנים, השוואה למדינות אחרות. היא גם טענה טכנית ולא מאוד סקסית. אז שפיר הולכת על הפחדה ועל לשקר ביודעין. כי גם היא יודעת שהרוב המוחלט של ההעברות התקציביות הן לגיטימיות, אפורות ומשעממות.

4.5 מתוך 5 במדד הדמגוגיה ובולשיט.