אובר בישראל: מה אומר המחקר ומה אומר הרעש

אני חוזר לנושא כניסתה או ליתר דיוק, חסימתה של אובר לישראל. בפוסט הקודם התייחסתי לטענות של מירב מורן. כאן אני רוצה לעדכן, בקצרה ובאופן ענייני, על ממצאי המחקר הכלכלי. זה יהיה על קצה המזלג בלבד. במקביל אני עובד על פרק לפודקאסט “עושים חשבון”, שיעסוק בהשפעת כניסת אובר על: מחירי הנסיעה לצרכן, זמינות השירות, רווחת הצרכנים, הזדמנויות תעסוקה והתרומה (כן, גם השלילית) לגודש.

אני מזכיר את מירב מורן לא בגלל חשיבותה האינטלקטואלית לדיון, אלא מסיבה אחת: איני נכנע לבריונות. למורן יש טקסט קבוע, מועתק, שהיא מפרסמת בכל פעם שאני מבקר את כתיבתה. הטקסט הזה כולל אפס התייחסות עניינית לטענות עצמן, ומנוסח באופן שמדרדר לדיבה אישית. המסר ברור: כל ביקורת תיענה בהתקפה אישית. זה לא עובד עלי.

ה”רשימה” שמורן מציגה היא אוסף של טענות למה כביכול כתבתי דברים שגויים מבלי לצטט, מבלי להפנות למקור, ומבלי להוכיח דבר. בכל פעם שאני מבקש מקור, היא מתעלמת. המסקנה המתבקשת: או חוסר הבנה עמוק של דבריי, או סילופים של ממש.כדי לחסוך ממנה מאמץ, הנה תמצית אופי התגובה הקבועה שלה (בתמצות):

אני לא אצטט דברים שכתבת.
אני לא אביא מקורות.
אני רק אטען שטעית בכל תחום אפשרי.
ולבסוף אערער על כשירותך המקצועית באמצעים אישיים.

ובכן, כמה הבהרות עובדתיות קצרות:

• מעולם לא טענתי שיש להטיל מכס על סוכר מיובא.
  ייתכן בלבול עם תמיכתי במס על משקאות ממותקים נושא שונה לחלוטין.

• מעולם לא טענתי שביפן אין התערבות ממשלתית בתחבורה.
  זה שקר מוחלט. כן טענתי בצדק שחלקים נרחבים מהתחבורה הציבורית שם מופרטים, תחת רגולציה הדוקה.

• לגבי אנגליה:
  אני משתמש באוטובוסים באנגליה ומשלם בעלייה לאוטובוס בכרטיס אשראי רגיל. לא אפליקציה, לא כרטיס ייעודי. זה תיאור מציאות, לא אידיאולוגיה.

ועכשיו לכלכלה.

הטענה המרכזית של מורן היא שמבנה העלויות של מוניות מונע ירידת מחירים. אני לא טענתי שכניסת אובר תוביל לקריסה דרמטית במחירים. כן טענתי והמחקר מגבה זאת שלאובר יש יתרון משמעותי בתמחור גמיש. המשמעות:

• הנהגים יכולים להרוויח הרבה יותר לק״מ בשעות ביקוש גבוה.

• זה מאפשר מחירים נמוכים יותר בשעות ביקוש נמוך.

• בממוצע, מחירי הנסיעה באובר נמוכים יותר.

• הזמינות גבוהה משמעותית.

• והשילוב הזה מעלה את רווחת הצרכנים בצורה מובהקת.

כן אובר תורם לגודש.
אבל המחקר מראה: פחות ממוניות, בזכות ניצול יעיל יותר של זמן הנהג. נהג אובר מבלה אחוז גבוה יותר מהזמן עם נוסע, ופחות בנסיעות ריקות. ייתכן שהפער הזה מצטמצם כיום, כשגם מוניות עובדות עם אפליקציות אך זה מה שעולה מהנתונים שנבחנו. פרטים מלאים בקרוב בפרק של „עושים חשבון”.

ועד אז, הערה כללית:
אם אתם חושדים שאני לא מדייק אל תאמינו לי. בדקו. קראו מחקרים. או, אם זמנכם יקר, פשוט היעזרו בבינה מלאכותית.
לחלק מהמבקרים, בהיעדר בינה טבעית, זה היה יכול לעזור לא מעט.