גלעד גייבל ומיכאל שראל, “האם העצמאים מופלים לרעה בביטוח הלאומי?”, פורום קהלת, ינואר 2020
מחקר מעניין של גלעד גייבל ומיכאל שראל (קהלת) שבוחן את נטל תשלומי ביטוח לאומי של עצמאים מול שכירים ואת ההבדל בהטבות – המסקנה של החוקרים: שכירים משלמים יותר ומקבלים יותר, אבל הפער בהטבות לשכירים לא מצדיק את הפער בתשלום, ולמעשה מצב העצמאים עדיף. השכירים, בשונה מעצמאים, מקבלים ביטוחי אבטלה ופשיטת רגל ופירוק תאגיד, אבל משלמים יותר מהתקבולים הממוצעים בסעיפים אלו.
המסקנה, שמתקבלת, בניגוד למה שאנחנו רגילים לשמוע, מבוססת על כך שגם תשלום המעסיק לביטוח לאומי עבור השכיר מחושב כחלק מהתשלום של השכיר. מי שאינו כלכלן עלול לטעון שזו שטות: אם המעסיק משלם, אז לא מדובר על נטל על העובד.
המקרה הזה מדגים את חשיבות ההבנה של תורת הכלכלה כאשר מנתחים נתונים כלכליים. ועובדה ידועה היא (המבוססת על הגיון פשוט וממצאים של מחקרים רבים על נתונים) שאין חשיבות בשיווי משקל על מי מוטל המס על פי חוק, בכל מקרה נטל המס מתחלק בין הקונה למוכר (או בין המעסיק לעובד). ובכל מקרה, בדיוק בהקשר של השוואת תשלומים ותקבולים בין עובד שכיר לעצמאי נכון לקחת בחשבון את סך התשלומים שמקבל ביטוח לאומי בגין עובד שכיר, והמשלם על פי חוק אינו רלוונטי.
בדיוק בהקשר הזה ראיתי הבוקר במדור החשוב בגלובס “המשרוקית” בדיקה של הטענה של שר הבריאות יעקב ליצמן לגבי גובה מס הבריאות בישראל בהשוואה למדינות אחרות.
צוות המשרוקית, “האם הישראלים משלמים את מס הבריאות הנמוך בעולם?”, באתר גלובס, 16 לינואר 2020
בקיצור, ליצמן טוען שהמס נמוך ולכן אפשר ורצוי להעלות אותו. צוות המשרוקית טוען שאם בוחנים את סך מס הבריאות שמשולם בישראל אז הוא באמת נמוך. ליצמן טועה בכל זאת, משום שהמס על העובד בישראל דווקא גבוה, ורק בגלל שהמס על המעסיק נמוך, התוצאה הסופית היא מס נמוך סה”כ. ברגע שמבינים שאין הבדל כלכלי בין מס שמוטל על המעסיק לבין מס שמוטל על העובד, מסתבר על פי הנתונים של “המשרוקית” שליצמן דווקא צודק.
ואיפה בכל זאת לדעתי ליצמן טועה אבל מסיבה אחרת. למדתי מתחקיר המשרוקית שיש מדינות שבכלל לא גובות מס בריאות. הוצאות הבריאות הציבוריות מכוסות במלואן ממערכת המס הכללית. ובאמת, כל ההפרדה בין מס בריאות למיסים אחרים, היא מלאכותית וחסרת הצדקה סבירה. ולכן, בהשוואת נטל מס יש לקחת בחשבון את כל המיסים שמשלמים והשוואה של מס שבאופן שרירותי נופל תחת כותרת מסוימת היא חסרת משמעות. אם מחר יורידו בישראל את מס בריאות ויעלו את מס ההכנסה בהיקף זהה, אז האם סביר לטעון שזה מאפשר העלאה של מס הבריאות כי הנה אנחנו משלמים מעט בסעיף זה?