לשאלה מדוע שירותי הבנקים יקרים בישראל? לגיא רולניק, דהמרקר, יש תאוריה. הבנקים בישראל לא מתחרים: יש קרטל של שני בנקים – שזוכים לשם פועלומי, כתוצאה שירותי הבנק בישראל יקרים. יש יותר מגרעין של אמת בפרטים שרולניק מתאר על העיתונות בישראל שנשלטת בידי טייקונים, שגם שולטים או תלויים בבנקים.
גיא רולניק, “תרגיעו, לא יקרה שום דבר גם ב-50 השנים הבאות”, באתר דהמרקר, 02 ליוני 2018
אבל, יש גורילה בחדר שממנה רולניק מתעלם: ארגוני העובדים. רולניק לא צריך ללכת רחוק – הוא יכול לפתוח את דהמרקר – באותו הגיליון – ולקרוא את המאמר של עמיתו סמי פרץ, שמתאר איך ארגוני העובדים סוחטים מהבנקים שכר והטבות בעלות של מיליארדי שקלים:
סמי פרץ, “5,807 איש הלכו הביתה עם מיליון שקל ביד – איך לא שמעתם על זה?”, באתר דהמרקר, 1 ליוני 2016
כשכל הבנקים בישראל סובלים מארגוני עובדים חזקים שגוזרים על הבנק עלויות גבוהות וחוסר יעילות, אז ברור שגם אם הבנקים מתחרים בחירוף נפש זה בזה, העלות הנוספת מתגלגלת לצרכנים. האם הבנקים מאוד תחרותיים, לא תחרותיים כלל, מעט תחרותיים? אין לדעת. רולניק לא מספק הוכחות. העובדה שהתשואה להון של הבנקים הישראליים נמוכה בהשוואה בינלאומית רומזת לכך שהבעיה של הבנקים אינה שהם הקרטל פועלומי אלא שהם שבויים בידי העובדים.
למנוע אי הבנות, אני לא עובד עבור הבנקים ואין לי שום בעיה שהרשות להגבלים עסקיים תחקור ותעמיד לדין מנהלי כל בנק שיתגלה שנהג באופן לא תחרותי (תיאום מחירים, חלוקת נתח שוק, וכדומה). אני מוטרד מהבעיה שרולניק מתעלם ממנה. החדירה של ארגוני העובדים למגזר העסקי מסוכנת לכלכלת ישראל, ותפגע בסופו של דבר בציבור גם כצרכנים וגם כעובדים. אגב, רולניק יכול, בדרך לכתבה של סמי פרץ, גם לקרוא את המשך הכתבה שלו עצמו, על ה”רפורמה” בחברת חשמל. שם רולניק מדבר ישירות על הבעיה: שליטת העובדים בחברת חשמל. למה בבנקים זה אחרת? אולי בגלל שרולניק מחבב מאוד את הקטע של קשרי הון עיתון…
מה שבמיוחד מאכזב, גם אצל רולניק וגם אצל פרץ, ולמעשה אצל (כמעט?) כל הכתבים בדהמרקר וגם בעיתונים האחרים, זה שלצד הביקורת החריפה על ארגוני העובדים בישראל במגזר הציבורי ובחברות הממשלתיות, אין אמירה ברורה שארגוני עובדים בישראל מזיקים וכדאי לפעול בחקיקה לצמצם את כוחם ככל האפשר. המוטו של התקשורת: ארגוני עובדים זה דבר טוב עקרונית, אבל צריך לנזוף בהם על האופן בו הם מתנהגים בפועל. על הסכנה של החדירה של ההסתדרות (והחלופות לה) למגזר הפרטי בוודאי שלא צפוי שנקרא בעתונות בקרוב.
ולפני שאתם מתווכחים איתי על הנזק של ארגוני העובדים במגזר הפרטי, כדאי שתקראו את ההסבר כאן:
עומר מואב, “כיצד התארגנות עובדים פוגעת ברווחה”, בלוג – בעיקר כלכלה