נכתב ע”י זוהר שוורצמן
הפוסט נכתב כתגובה לכתבה המייאשת למדי של מירב ארלוזורוב בנושא הפנסיה, והעדר התייחסות מעמיקה בעיתונות הכלכלית להבדלים בין המוצרים הפיננסיים הקיימים והאפשרויות כיום לחוסך הישראלי. בנוסף לזה, מתוך רצון להסביר לציבור הרחב את משמעות הבחירה האוטומטית (וכברירת מחדל) בקרן פנסיה שמכילה חיבור בעייתי בין ביטוח לחיסכון.
ועוד סיבה אחת מרכזית – להעלות את המודעות לחיסכון בקופת גמל ככלל וקופת גמל בIRA בפרט ככלי לגיטימי ושווה ערך לקרן פנסיה וביטוח מנהלים. כיום החוסכים בקופת גמל לתגמולים (למרות שקיים תיקון לחוק בעניין) עדיין לא יכולים לקבל את כספם כקצבה.
מירב ארלוזרוב, “צעירים, יודעים שהפנסיה שלכם תהיה עלובה”, באתר דהמרקר, 3 ליוני 2018
אני מציעה תיקון לכותרת הכתבה: צעירים, יודעים שהפנסיה שלכם לא חייבת להיות עלובה 😉
בכל פעם שאני שואלת נציגים שאמונים על נושא הפנסיה (בעיקר סוכני ביטוח או בעלי רקע ביטוחי) מה היתרון בחסכון בקרן פנסיה ע”פ קופת גמל פשוטה, התשובה היא תמיד אחת:
“בקרנות הפנסיה עלות המרכיב הביטוחי היא משמעותית זולה מהעלות שמשולמת ע”י העמית בנפרד”. ואני תוהה האומנם ניתן להוזיל ביטוח? האם ניתן לצמצם את הסיכון של כלל המובטחים בקופה ע”י הפחתה מלאכותית של המרכיב הביטוחי?האם יש ארוחות חינם?
התשובה היא בוודאי שלא! הכסף “שנחסך” בעלות הנמוכה של תשלום הביטוח (ריסק, אבדן כושר עבודה וביטוח אריכות ימים) ישולם מתוך הקופה ע”י כלל העמיתים ויחושב ע”י מנגנון האיזון האקטוארי.
מה ההשפעה של מנגנון האיזון האקטוארי על החיסכון של המבוטחים בקרן פנסיה לאורך זמן החיסכון? אף אחד לא יודע כמובן לחזות את העתיד ולתת תשובה מהימנה, אבל בהרצת סימולציות של שתי חברות ביטוח (הלמן אלדובי ומנורה) הנתון היה 0.4%- מהצבירה לשנה! בנוסף, בהנחה שכבר קיים סיכון השוק בו כספי הפנסיה מושקעים, מדוע לקחת סיכון נוסף בדמות המאזן האקטוארי של כלל המובטחים בקופה? בחינה של המרכיבים המשפיעים (או גורעים) מצבירת הכסף בסוף תקופת החיסכון בקרן פנסיה בפירוט הבא:
1. תשלום ביטוחים חודשי – גורע מהחיסכון החודשי ומהריבית דרבית של החיסכון.
2. איזון אקטוארי – כאחוז מהצבירה לשנה
3. אג”ח מיועדות – “מקפיא” את התשואה לשנה ל-4.86% כאשר תשואת השוק הנומינלית הממוצעת (של שוק המניות הגלובאלי) על פני תקופת חיסכון של 35 עומדת על כ- 8.5% (אבל מספק בטחון בתשואה – וגם זה כמובן לא בחינם, אבל כאן הסבסוד הוא על ידי משלמי המסים)
4. דמי ניהול (המרכיב היחידי שנמצא גם בקופת גמל)
מצורף חישוב מקורב שעשיתי לנתוני החיסכון שלי כשהייתי בת 40, (היום אני בת 41) לתקופה של 25 שנים של חיסכון ולהבדלים בצבירה המתקבלים בין חיסכון בקופת גמל לבין קרן פנסיה, להלן ההנחות והגרף המצורף:
- צבירה נוכחית ₪ 300,000.00
- הפקדות בשנה ₪ 36,288.00
- תשואת שוק נומינלית – בנצ’מרק עולמי 8.5% (שווה לצורך ההשוואה בגמל ובקרן הפנסיה)
- נתוני חיסכון בקרן פנסיה (מנורה לדוגמה)
עלות ביטוחיםלכל התקופה ₪ 100,000.00
לשנה בממוצע ע”פ התקופה ₪ 3,333.33
דמי ניהול מהצבירה 0.2%
איזון אקטוארי 0.40%-
אג”ח מיועדות 4.86% (30% מסה”כ הכספים)
תשואה נטו פנסיה 6.7% - נתוני חיסכון בקופת גמל IRA
דמי ניהול 0.20%
תשואה ממוצעת שנתית 8.50%
תשואה נטו גמל 8.30%
לסיכום:
אני לא טוענת שקרן פנסיה/ ביטוח מנהלים אינם כלים לגיטימיים, אלא שלא ניתן לחבר אוטומטית את כלל האוכלוסייה למנגנונים “גורסי” צבירה ואח”כ להלין כי האשם הוא חוסר היציבות בשוק העבודה או הטיול לתאילנד (ראה כתבה לעיל) או בכלל להתגעגע בערגה לימים שהייתה פה פנסייה תקציבית.
קרנות פנסיה כפי שהן בנויות כיום נוטות יותר “לבטח” את העמית מאשר לדאוג לגובה הקצבה או לצבירת הכסף השקולה ליכולת ההשתכרות של העמית במהלך עבודתו. החוסך הפרטי המעוניין לדאוג הן לגובה החיסכון והן ליעילות מנגנון הביטוח ראוי שיפריד בין השניים!
הערות:
- לכל מי שעקב אחרי המתמטיקה, וודאי שם לב שלא ציינתי את עלות הביטוח המשולמת בנפרד מהחיסכון בגמל. עלות הביטוח כפי שהיא משולמת על ידי היום עומדת על כ-150 אלף ש”ח ז”א 50 אלף ש”ח לטובת הקרן פנסיה לכל התקופה, זאת כמובן אם לא אוריד את עלות הביטוח בהתאם לעלייה בשווי הנקי שלי.
- חלקכם יתווכחו איתי על ההנחה של שיעור האיזון האקטוארי, המספר נלקח לפי הנחות שנה שעברה של המשקיעים המוסדיים. אבל ביננו, כל עוד גיל הפרישה של הנשים לא עולה ועם הסכנות הספציפיות למדינה שלנו – מה הסיכוי שהוא יהיה חיובי? ובכל מקרה למה בכלל לקחת את הסיכון הזה בנוסף לסיכון השוק?
- הקצאה של 30% לאג”ח מיועדות בתיק פנסיה של חוסך צעיר בהחלט משפיע (לרעה) על הצבירה – ודיון על הנושא דורש פוסט נפרד.
- הנחה לתשואת השוק בפוסט זה (אחידה לקרן פנסיה ולגמל), לוקחת בחשבון השקעה בקרן סל עולמית מפוזרת (כדוגמת VANGUARD). במציאות קרנות פנסיה נוטות להתרכז בהשקעות בשוק הישראלי שמהווה כ0.4% מכלל השוק הגלובאלי ועל כן מפוזר פחות ומסוכן יותר. העדר מכשירים פיננסיים בשוק הישראלי כדוגמת קרנות סל גלובליות דורש פוסט נפרד.
- הערה אחרונה לסיום: אני לא יועצת השקעות/פנסיה/ביטוח ואין לראות בפוסט הזה תחליף לייעוץ מסודר מאנשי מקצוע. ביום יום אני עובדת כמהנדסת בתחום התשתיות (טיפול בשפכים ומים)