ענת רואה, “אושר לקריאה שנייה ושלישית: ציון המעבר בבחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין יעמוד על 50 בלבד”, באתר כלכליסט, 07 לינואר 2019
על פי הצעת החוק, ציון המעבר בבחינות הלשכה, העומד כיום על 65, יירד ב-15 נקודות. השינוי יחול גם על 3 הבחינות האחרונות שהתקיימו, כך שיותר מ-2,000 נכשלים יהפכו לעורכי דין. לשכת עורכי הדין מתנגדת בתוקף למהלך ומאיימת להגיש עתירה לבג”ץ
זה שחברי הכנסת שלנו מעוררים גיחוך ומתערבים בתחומים שאין כל סיבה להתערב, זה לא חדש, הרי על פי חוק סטודנט גם זכאי למועד ב’ בישראל. במטרה להבין עד כמה ההתערבות הזו מגוחכת, אספר לכם סיפור (אמיתי):
כשלימדתי באוניברסיטה העברית, ציון המעבר בקורסי המבוא לכלכלה היה 70 (ואולי זה כך עד היום), בשונה מציון המעבר ברוב הקורסים האחרים, שעמד על 60. באחת ההרצאות במבוא למקרו כלכלה, לקראת המבחן, הסטודנטים קיטרו על ציון המעבר הגבוה. שאלתי אם היו רוצים שנוריד את ציון המעבר ל-60. התלמידים ענו פה אחד: כן!
ואז אמרתי, תראו, אנחנו כותבים מבחנים ונותנים “פקטור” כך שלפחות X (לא זוכר בדיוק) אחוזים יעברו. אז אם נוריד את ציון המעבר ל-60 התוצאה תהיה שכל אחד מכם יאבד בממוצע כ-10 נקודות בציון, ואחוז העוברים יהיה ללא שינוי.
ועכשיו שאלתי: האם אתם רוצים שנעלה את ציון המעבר ל-80? והתלמידים ענו פה אחד: כן!
תוספת עריכה:
רבים מהמגיבים בדף הפייסבוק העירו, ובצדק, שיש הבדל בין הסיפור שלי והמקרה הנדון בכנסת. ולא רק זה, אלא שבמקרה הנדון מדובר בתיקון ראוי. אז במחילה. לא, ולא ולא. גם אם התיקון ראוי, זה ממש ממש לא התפקיד של הכנסת לעסוק במיקרו ניהול של ציוני מעבר. לא במקרה הזה ולא בכל מקרה אחר. אם יש בעיה בזה שמדינת ישראל נתנה לגוף אינטרסנטי לחסום כניסה לענף, אז מוזמנים חברי הכנסת המכובדים, לטפל בחקיקה בשורש הבעיה. לבטל את הדרישה לרישוי עו”ד, או להעביר את הסמכות לגוף חיצוני, או מה שלא יהיה. אבל לקבוע את ציון המעבר באופן נקודתי? רציניים? נראה לכם סביר?