מסחר בין לאומי – אידיאולוגיה מול נתונים

אתמול רכשתי באנגליה בננות מעולות בפחות מ-4 שקלים לק”ג, זה לא חריג שבננות באנגליה זולות משמעותית מבננות בישראל. כבר כמה שנים שאני מצלם את הבננות שאני קונה – תמיד פחות מ-5 שקלים לק”ג. הבננות זולות כאן בגלל שהן גדלות בקולומביה. בננות יקרות בישראל בגלל שמגדלים אותן בישראל. מצד אחד מדברים על הגדלת הצמיחה וצמצום העוני ומצד שני חוסמים יבוא לישראל במטרה להגן על יצרנים מקומיים (ובננות זו רק דוגמה אחת קטנה). אי אפשר להגדיל את הרווחה של הציבור ובו בזמן לאפשר לאנשים רבים להתפרנס מפגיעה ברווחה של הציבור. ענף תעשייתי או חקלאי שקיים בזכות חסימת יבוא לא תורם לרווחה, הוא פוגע […]

ההסבר לפערים בהיררכיה בין מדינות

שאלה מעניינת שהעסיקה הוגים וחוקרים רבים כבר מאות שנים היא הסיבה להבדלים בין מדינות שונות בהתפתחות ההיררכיה ומוסדות המדינה. התאוריה המקובלת טוענת שהמפתח לפערים בהיררכיה הינו ההבדל בפריון הקרקע, וכתוצאה בגידול “יבולים עודפים” – כלומר יבול מעל הצורך של החקלאים לקיומם. במחקר משותף עם החוקרים יורם מישר מהאוניברסיטה העברית, צביקה נאמן מאוניברסיטת תל אביב ולואיג’י פסקאלי מאוניברסיטת פומפאו פברה בברצלונה, אנחנו טוענים שההסבר הנ”ל שגוי בעוד ההסבר החלופי להיווצרות פערים בהיררכים בין מדינות, הוא התאמת הקרקע (אקלים וכדומה) לסוג הגידול – דגנים ולא גידולים אחרים בעיקר פקעות ושורשים, והעובדה שלמסות דגנים קל יותר מאשר גידולים אחרים (תפוח אדמה, בטטה, קסבה, […]

איך נקבע מחיר בעסקת מסחר

לפלוני חפץ ששווה עבורו X שקלים: הוא ישמח למכור אותו תמורת יותר מ-X שקלים, אבל יעדיף את החפץ על פני סכום נמוך יותר. לאלמוני החפץ הזה שווה Y שקלים. אם Y גדול מ-X אז יתכן שתהיה עסקה – אלמוני ישלם לפלוני סכום גבוה מ-X ונמוך מ-Y תמורת החפץ. המסחר ישפר את הרווחה של השניים. (הרעיון שיש מחיר “נכון” לחפץ, ואז בעסקת מסחר הרווח של האחד הוא ההפסד של השני הוא רעיון נפוץ אבל מטופש) סך הערך הכספי של תוספת הרווחה, ה”עודף” (surplus) בשפת הכלכלנים, מהעסקה שווה Y פחות X, והמחיר שיקבע בעסקה יקבע כיצד ה”עודף” מתחלק בין המוכר והקונה. לדוגמא: […]

התוכנית למעבר לסיבסוד ישיר של חקלאים

כמה הערות על התוכנית למעבר לסיבסוד ישיר של חקלאים: אורה קורן, “רפורמה היסטורית: תמיכה ישירה בחקלאים במיליארדים, יבוטלו מכסים ומועצות הייצור”, באתר דהמרקר, 21 לפברואר 2016 1. התאוריה הכלכלית: כאשר מסייעים לחקלאים על ידי חסימת תחרות, דרך מועצות ייצור שקובעות מכסות ואיסור (או מגבלות) על יבוא, התוצאה היא סיוע לחקלאים במחיר כבד – כל שקל רווח לכיס של החקלאי פוגע ברווחת הצרכן בהרבה יותר משקל. לכן, מוטב לסייע על ידי תשלום ישיר לחקלאי. 2. עוד תאוריה כלכלית: סבסוד גורמי ייצור (מים למשל) אינו סיוע ישיר (למרות מה שכתוב בכתבה) ויוצר עיוותים יקרים ובזבוז בדומה לאיסור יבוא. חקלאי שמקבל מים זולים יעשה שימוש […]

“היד הנעלמה” (מנגנון המחירים) בפעולה:

“במל”ג (מועצה להשכלה גבוהה) מגבשים תוכנית לעצירת ההידרדרות במעמד של מדעי הרוח – מדו”ח מכון ון ליר עולה תמונה עגומה: צניחה במספר הסטודנטים, קושי למצוא עבודה בתחום, ושכר נמוך”. ראו בכתבה הבאה: ליאור דטל, “אחרי עשורים של הזנחה: התוכנית שמגבשת האקדמיה לקידום העסקתם של בוגרי מדעי הרוח”, באתר דהמרקר, 16 לפברואר 2016 למה תמונה עגומה? אין ביקוש, מחיר (שכר) יורד, וההיצע (בוגרי מדעי הרוח) פוחת, מצוין. הנה ההסבר, למה בכל זאת עגום: “אנחנו [החוקרים שכתבו את הדו”ח] חושבים שחשוב שיהיו בישראל יותר בוגרים של מדעי הרוח, יש דברים שלא מודדים בכסף. הם רוכשים בלימודים חשיבה ביקורתית ויסודית, יצירתיות ויכולת לבחון נתונים לעומק. בוגרי […]

על פרוגרסיביות מערכת המס בישראל וצמצום האי שיוויון

“אבל אם הממשלה היתה מעוניינת לצמצם את האי־שוויון, ברור שמערכת המס היתה יכולה להיות כלי מדיניות רב עוצמה לעשות זאת. יש עיוות מסוים במבנה מערכת המס בישראל, משום שהחלק של המיסוי העקיף גבוה יותר מהמיסוי הישיר.” סמי פרץ, דהמרקר, בטור די מעניין ונכון באופן כללי, חוזר על שתי טעויות, שלמרבה הצער מושמעות בתקשורת גם על ידי פרופסורים לכלכלה. (כך שאין לי טענה לסמי שחוזר על טענות שגויות של בעלי סמכות). המיסוי הישיר (מס הכנסה בעיקר) הוא מיסוי פרוגרסיבי (מצמצם פערים) משום ששיעור המס גדל בהכנסה. לעומת זאת המס העקיף (מע”מ בעיקר) הוא מס בשיעור אחיד ולכן הוא אינו פרוגרסיבי. עוד […]

על הפרק של גוטווין בסדרה “מגש הכסף”

פוסט ארוך של 832 מלים ולא נגעתי ברוב הטענות השגויות רק בעיקר: פוליטיקאים מגיבים לרחשי הלב של הציבור, ולכן הבורות של הציבור בנושאים הכלכליים מקשה על הממשלה לפעול בנחישות, תוך ביצוע מהלכים שאינם פופולריים, לכיוון של עידוד הצמיחה, התעסוקה, הרווחה וצמצום העוני. הנגשת ידע כלכלי רלוונטי לציבור על ידי התקשורת, למשל על ידי ראיונות עם מומחים, היא לכן חשובה. אבל במקרים רבים, אנשי התקשורת שבויים בעצמם בתאוריות שגויות, ובוחרים מומחים שיחזקו את עמדותיהם. מומחים מסוג זה, לעתים פשוט תורמים להעמקת הבורות. כך למשל בסדרה “מגש הכסף” של דורון צברי, המשודרת בערוץ 8. אחד המרואיינים הוא הפרופסור להיסטוריה דני גוטווין. גוטווין […]