האידאולוגיה הכלכלית-חברתית ע”פ מר אמנון פורטוגלי

בהמשך לנאום (המצוין!) של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, שהסביר בצורה יפה את הכישלון של כלכלות סוציאליסטיות שאינן מבוססות על מחירים שנקבעים בשוק, את העובדה שסבסוד שכר לימוד באוניברסיטאות הוא העברה מהחלשים לעשירים, ואת הצורך בשכר מותאם חלופות כלכליות באוניברסיטאות (כפי שמקובל במגזר הפרטי ומערכות ההשכלה המובילות בעולם), כתב מר אמנון פורטוגלי (תזכורת לאיש בהמשך) את הדברים הבאים ברשת “אקדמיה” (תגובתי לאחר דבריו): על האידאולוגיה הכלכלית-חברתית של פרופ’ אומן ושל כלכלנים ניאוליברליים וליברטאריאנים אחרים שהוא חושב כמותם. מעניין אם עולה בדעתו של פרופ’ אומן ובדעתם של כלכלנים ניאוליברליים וליברטאריאנים אחרים שהוא חושב כמותם, שהעלאת שכר הלימוד לסכום משמעותי תביא […]

ישראל אומן, חתן פרס נובל בכלכלה, בכנס בבינתחומי

נאום מצוין של ישראל אומן, חתן פרס נובל בכלכלה, בכנס בבינתחומי: אומן מדבר על כלכלת שוק מול סוציאליזם, ועל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. במיוחד חשובה הטענה שלו החל מדקה 16, למקרה שאין לכם זמן לכל הנאום    

סמי פרץ, ידידי המוערך, מה עובר עליך?

סמי פרץ, “קרטל העוף בוטל – ומה יצא מזה לצרכנים?”, באתר דהמרקר, 18 לדצמבר 2018  כבר עשרות שנים, כששר האוצר וראש הממשלה מגלים אומץ, הם מאפשרים למשרד האוצר להוביל מהלכים שעיקרם הגדלת התחרות: חיסול קרטלים, הפרטה, וחשיפה ליבוא. התוצאה היא כמעט תמיד ירידה משמעותית במחירים לצרכן. הפרוטקציוניסטים, בראשם ההסתדרות, התעשיינים והחקלאים, ובתמיכה של כל מיני אידיוטים שימושיים (חברי כנסת “חברתיים” כמו שלי יחימוביץ), מתנגדים לחשיפה לתחרות, ותמיד מחפשים את המקרים הבודדים ויוצאי הדופן שבהם ההפרטה או החשיפה לתחרות ויבוא אולי לא באמת עזרה להוריד את המחיר לצרכן. אני בטוח שאתה, סמי פרץ, מהפרשנים הבכירים של דהמרקר, לא שייך לפרוטקציוניסטים ולמשרתיהם. אבל […]

הפופוליזם ועונשו – קריסת הכלכלה בוונצואלה

אדריאן פילוט, “יש גנרל לבשר, גנרל לבגדים, גנרל לאורז וגנרל לשמפו – כי הכל חסר בעצם”, באתר כלכליסט, 18 לאוקטובר 2018 הכלכלה בוונצואלה קרסה, האינפלציה יותר ממיליון אחוז, והתושבים איבדו בממוצע 9 קילו ממשקלם השנה בגלל תת־תזונה. בראיון מיוחד לכלכליסט מסביר הכלכלן הנודע פרופ’ ריקרדו האוסמן מה הוביל לטרגדיה של מולדתו, מדוע המשבר בוונצואלה מערער את היבשת כולה ואיך זה קשור להצלחת הימין הקיצוני בברזיל. הפופוליזם ועונשו ממליץ לקרוא את הראיון של אדריאן פילוט, כלכליסט, עם פרופ’ ריקרדו האוסמן מאוניברסיטת הרווארד, על המשבר בוונצואלה. האוסמן הוא יליד וונצואלה והיה השר לתכנון כלכלי בממשלת וונצואלה (לפני צ’אבס) וחבר בוועדה המוניטרית של הבנק […]

גיא רולניק על איילת שקד: אין שוק חופשי בלי רגולציה

שבוע חלף מאז הפוסט שלי על האובססיה של דהמרקר לבקר את שרת המשפטים איילת שקד, והיום בכותרת מהדורת האוןליין (לפחות), שוב ביקורת על שקד, והפעם – גיא רולניק. גיא רולניק, “אין שוק חופשי בלי רגולציה”, באתר דהמרקר, 11 לספטמבר 2018   רולניק מסביר באריכות מיותרת (כהרגלו), ששקד כמו רבים אחרים, לא מבינה את ההבדל בין כלכלה חופשית לכלכלה נטולת רגולציה. אם אני מבין נכון, מה שרולניק מנסה לטעון (בסרבול מסויים) זה שחופש שאינו מוגבל ברגולציה, לא מוביל לשווקים תחרותיים. והמפתח לשגשוג היא הכלכלה התחרותית, לא זאת החופשית לחלוטין. כמובן שכלכלה תחרותית מחייבת חופש רב: החופש לבחור בין הספקים השונים, החופש ליזום […]

דהמרקר באובססיה עם ה”ניאו ליברלית” איילת שקד

עידו באום, “100 המשפיעים 2018 – איילת שקד שרת המשפטים”, באתר דהמרקר. איתן אבריאנל, “איילת שקד משנה את ישראל – וזה מסוכן יותר ממה שאתם חושבים”, באתר דהמרקר, 03 לספטמבר 2018 עורכי/כותבי עיתון דהמרקר החליטו שאיילת שקד בראש הרשימה של 100 המשפיעים על הכלכלה (הורידו את נתניהו למקום 100…). עדו באום כתב באריכות הסבר לבחירה, ואיתן אבריאל הוסיף כתבה (די הזויה) על הקיצוניות ה”ניאו ליברלית” שלה. הכתבה של אבריאל נראית כאילו נכתבה עבור ביטאון המפלגה הקומוניסטית פחות או יותר, ונראה כהתדרדרות נוספת של דהמרקר. במקום עיתון שיקדם רעיונות של כלכלה תחרותית, הוא חוזר על מנטרות של מתנגדי הקפיטליזם. עדו באום […]

שכר שווה לערך התפוקה השולית?

קצת הגיגים על הנושא בהמשך לוויכוח שלי עם ההיסטוריון דר’ אלי קוק. רק אבהיר קודם: הטענה של הכלכלנים שהתאוריה של “שכר שווה לערך התפוקה השולית” היא הדרך הטובה ביותר להבין את התפלגות השכר במשק תחרותי, היא טענה פוזיטיבית. כלומר, טענה על המציאות ולא טענה נורמטיבית על מה ראוי שיהיה, או האם זה צודק או לא. (להבנתי, חלק מהוויכוח על התאוריה מול קוק ואחרים, נובע מערבוב טיעונים פוזיטיביים עם טיעונים נורמטיביים). ובכן, על פי התאוריה, בכלכלה תחרותית – שלענייננו זו כלכלה שעבור מעסיקים השכר של העובדים נתון (לפי השכלתם, מקצועם, וכדומה) ונקבע בשווי משקל כללי של ביקוש והיצע, המעסיק בוחר את מספר […]