ההרצאה שלי בכנס החירות הקרוב, תחת הכותרת: “הכחשת מציאות ומדיניות כושלת”, תעסוק בדיס-אינפורמציה ששונאי החירות מפיצים, ובהשלכותיה על מדיניות כלכלית/חברתית. כמובן, ששונאי החירות לא מגדירים את עצמם כך. לשיטתם הם אוהבי חירות, אבל שונאי כלכלת השוק התחרותית (קפיטליזם) שמבוססת על חירות: החופש ליזום, להשקיע, להתחרות על ציבור הצרכנים, ולהרוויח. כלכלת השוק לא מיטיבה בצורה שווה עם כולם, ועבור בעלי אג’נדה מרקסיסטית, זו סיבה טובה מספיק להציג את הקפיטליזם כשיטה נוראית. מיעוטם עושים זאת ביושר: למשל הפרופסור אבנר דה שליט, שטען שהמדינות הסוציאל דמוקרטיות המצליחות בחרו בקפיטליזם, והדבר מצער אותו מאוד (השוודים והדנים, דווקא מרוצים מאיכות החיים שהקפיטליזם מאפשר להם). רוב […]

המדינות הסוציאל־דמוקרטיות המוצלחות, כמו שוודיה ודנמרק, מצליחות לקיים כלכלה משגשגת ומדינת רווחה נדיבה. עובדה זו מעוררת ויכוח מעל דפי עיתון זה, בין נחמיה שטרסלר, שטוען כי סוד ההצלחה של שוודיה הוא הבחירה בקפיטליזם — לבין דב חנין ואחרים, שממעיטים בערך הקשר שבין שוודיה לקפיטליזם. כלכלה קפיטליסטית, או בשמה העדיף “כלכלת שוק תחרותית”, היא כלכלה המבוססת על קניין פרטי, יוזמה פרטית, שוק תחרותי המנוהל לפי מחירים הנקבעים על סמך הביקוש וההיצע, ולרוב גם יבוא ויצוא חופשיים. כמובן, אין סתירה בין ממשלה, שממסה את הפעילות הכלכלית ומספקת מוצרים ציבוריים, לבין קפיטליזם. למעשה אין אפשרות שכלכלה תחרותית תתקיים ללא ממשלה, שאוכפת את החוק, […]