לא לגמרי ברור מה עבר לנתניהו בראש כשהוא פנה לציבור בישראל בבקשה לקנות תוצרת הארץ. סתם פופוליזם או חוסר הבנה? בימים כתיקונם בוודאי שאין כל סיבה להעדיף תוצרת הארץ. עסקתי בזה הרבה ורק אציין שוב שהיבוא והיצוא זזים ביחד ומוטב לאפשר לציבור ליהנות מהיתרון היחסי – העיקרון הפשוט על פיו מייצרים מה שאנחנו יודעים לייצר ביעילות וקונים מה שרוצים לקנות (ממש כמו משק בית). אבל אולי עכשיו, כשהמשק במיתון מוטב לרכוש תוצרת הארץ? קשה לי לראות כיצד זה יעזור. הרי הבעיה של העסקים בארץ שאבדו את הכנסתם אינה היעדר רצון לרכוש את המוצרים או השירותים שהם מייצרים, אלא האיסור לפעול. […]

אוסנת ניר, “יש מי שמעדיף את המצב הקיים”: למה תמשיכו להתייבש בתחנת האוטובוס”, באתר דהמרקר, 27 לפברואר 2020 סבב שני של גישור בין יבואניות האוטובוסים, מפעלי ההרכבה הישראליים, אגד ודן, ומשרד התחבורה הסתיים בפיצוץ, לאחר שהתנגדות יבואן מנעה פשרה בשאלת רכש הגומלין ■ קניית 2,000 אוטובוסים תמשיך להתעכב ■ צ’יינה מוטורס: “הסכמנו לשילוב רכש גומלין” מי בדיוק “אשם” בפיצוץ, ובסבל של הציבור הישראלי, במסגרת החוק הקיים ממש לא מעניין אותי. כי החוק (או התקנות) שדורש רכש גומלין הוא חוק מזיק, ושר הכלכלה, אלי כהן, לא רק שאינו פועל לשינוי החוק, הוא בגאווה רבה מתעקש על קיומו. בסיבוב הקודם בעקבות החלטת בית […]

ב-18 לפברואר השתתפתי במושב על החקלאות הישראלית, בכנס הנהגות הקיבוצים (שילמו לי יפה, למקרה שאתם תוהים מה קפיטליסט כמוני עשה שם…).  מה שחוויתי היה נאום פוליטי של עומר בר לב על חשיבות החקלאות, על הצורך להמשיך לחסום יבוא ועל הצורך לסבסד בכבדות. מהצד השני של המתרס הרצאה שלי, שהדגימה בצורה חד משמעית שחסימת יבוא לא רק מעלה את יוקר המחיה היא גם פוגעת בכלכלה ובעיקר ביצואנים, כולל חקלאים, ודיון מעניין שהתפתח בהמשך. הדיון התנהל באווירה ידידותית, שבמהלכו האשימו אותי בניאו ליברליות (למרות שטענתי במפורש שיבוא חופשי זה המודל המקובל בסוציאל דמוקרטיות המצליחות ולמרות שטענתי שאני בעד מעבר לסבסוד ישיר לחקלאות […]

ג’קי חורי, הגר שיזף ורויטרס, “ישראל תמנע מהרשות הפלסטינית לייצא תוצרת חקלאית דרך ירדן החל ממחר”, באתר הארץ, 09 לפברואר 2020 הגבלה זו מחריפה את הסכסוך הכלכלי ומצטרפת להנחיית שר הביטחון בשבוע שעבר לעצור את הייבוא החקלאי לישראל, בשל הגבלות שהטילה הרשות הפלסטינית על ייבוא עגלים מישראל בתגובה לטענה שלי שיש סתירה בין תמיכה במצב של בני אדם שחיים תחת כיבוש צבאי ללא זכויות אזרח מלאות לבין ערכים ליברליים, מסבירים לי מגיבים רבים שאין סתירה, שהרי דיכוי האוכלוסיה הפלשתינית נועד להגן עלינו. ברמה העקרונית אני כמובן מקבל את הטיעון, רק שבפועל הדיכוי חורג ממתחם ההגנה על אזרחי ישראל. והנה דוגמא […]

ד”ר רון תומר, “אנחנו פותחים את ישראל ליבוא בלי גבולות, והצרכן לא מרוויח מזה כלום”, באתר גלובס, 25 לנובמבר 2019 ד”ר רון תומר, מבעלי חברת הפרמצבטיקה אוניפארם, מתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים, והטענות שלו כבר גורמות לי להתגעגע לשרלטן שרגא ברוש. עוד הוא טוען, שהורדת חסמי היבוא בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 מובילה לקריסת התעשייה המקומית. ובפרט: יש פתרון אחר, וכנשיא ההתאחדות אוביל אותו ואנסה לשכנע בו את משרדי הממשלה השונים והוא יצירת תחרות מבית. אם הממשלה תיקבע שמגזר מסוים הוא מגזר שאינו תחרותי היא תוכל לעודד בו תחרות תוך קידום יצרנים ישראליים נוספים שיכנסו אליו והם יכניסו […]

מירב קריסטל, נווית זומר ואיריס ליפשיץ-קליגר, “בחזרה לתקופת הצנע: כך הפכה החמאה ממוצר בסיסי למצרך נדיר”, באתר ידיעות אחרונות, 28 לאוקטובר 2019 משרדי החקלאות והכלכלה סיכמו שבעקבות המחסור יוגדלו מכסות יבוא החמאה הפטורות ממכס ל-5,000 טונות. הפעם היבואנים לא ידרשו למכור את החמאה המיובאת במחיר המפוקח, והזוכים יהיו אלו שיגישו את ההצעות הנמוכות ביותר. ההחלטה נובעת מכך שגם באירופה קיים מחסור בחמאה ומחירה גבוה, כך שליבואנים לא השתלם כלכלית לייבא את החמאה במחיר זה וחלקם אף לא ניצלו את המכסה שניתנה להם. הפתרון הנכון לבעיית המחסור בחמאה הוא די ברור: להסיר את פיקוח המחירים ולאפשר יבוא חופשי. אם בכל זאת […]

אלכס זבז’ינסקי, “מדוע השקל הוא המנצח הבלתי מעורער של שוק המטבעות?”, באתר גלובס, 12 לאוקטובר 2019 הטריגר לפוסט הזה הוא טור דעה בגלובס של הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז’ינסקי, שכותב הרבה מאוד דברים מופרכים (לצד עובדות נכונות). אלכס טוען, שהשקל הוא מטבע חזק, אפילו החזק ביותר בעולם, מסביר מדוע השקל כל כך חזק ומוסיף ביקורת נגד נגיד בנק ישראל על מדיניות הבנק. אבל מה זה בכלל מטבע חזק, כיצד מודדים, וכיצד מגיעים למסקנה שהשקל הוא החזק מכולם? לא לגמרי ברור מהמאמר. ניתן כמובן להתייחס להתחזקות של השקל ביחס למטבעות אחרים: אכן השקל כבר תקופה די ארוכה מתחזק ביחס למטבעות […]