מסתבר ש”פוקס,” בשליטת הראל ויזל, מחלקת דיוידנד בהיקף של 49 מיליון שקלים, אחרי שויזל היה פעיל מאוד בלחץ על הממשלה להעניק סיוע לעסקים, וחברת פוקס צפויה לקבל סיוע נדיב ממשלם המיסים. על האבסורד – חלוקת דיוידנד בזמן שמשלם המיסים מסייע לחברה – מלינים חברי הכנסת מהאופוזיציה. הם מאשימים את ויזל ב”חזירות” ואת ממשלת ישראל במחדל. זה צפוי, גם אם האשמתו של ויזל תמוהה. הוא איש עסקים ועשה מה שהוא יכול, באופן חוקי לחלוטין, להגדיל הכנסות. המחדל, אם יש כזה, הוא רק של ממשלת ישראל, בפרט של נתניהו שדחף את יזמת הפיצויים וישראל כץ שמיהר ליישם, אחרי שויזל קצת צעק.
מי שממש מצחיקים אותי הם חברי הקואליציה שמקטרים על ויזל ולא על ממשלתם. אז עמיר פרץ לא מפתיע אף אחד, גם לא הטענה שלו שזה “קפיטליזם חזירי בשיא חוצפתו”. (מה קפיטליסטי בממשלה שמזרימה כסף ציבורי לעסקים?). פרץ גם לא חשוד כביביסט שיש לו אינטרס להסיט את הביקורת מנתניהו לויזל.
שלמה קרעי, שהוא כבר יותר קרוב לתואר ביביסט, אמר:
דמעות התנין שהראל ויזל הפיץ לכל עבר, הפכו ליהלומים על חשבוננו. את אשר יגורנו בא לנו. התפשרנו בוועדת הכספים על תיקונים ושיפורים במודל המענקים כדי לא לעכב וכדי להציל את העצמאים וקיבלנו סטירת לחי. לא יהיה יותר כדבר הזה. לא נבטל יותר את שיקול הדעת של חברי ועדת הכספים בפני האוצר.
אבל מה בכלל אכפת לך, שלמה קרעי, מה ויזל עושה עם הכסף שלו? חלוקת הדיבידנד רק חשפה את המציאות – ממשלת ישראל נהגה בחוסר אחריות ובפחדנות. חלוקת הדיוידנד לא יצרה את המציאות.
ואם, כפי שקרעי טוען, זה היה צפוי (אשר יגורנו) והם התפשרו, אז באמת איך הוא מלין על ויזל??
עריכה: בעקבות הביקורת, ויזל הודיע שרשת פוקס מוותרת על המענק מהמדינה. מה זה אומר? מדגיש את הטענה שלי בפוסט שכדאי לנו לעסוק יותר בביקורת על נבחרי ציבור שבחרו להעניק לפוקס מענק מיותר על חשבוננו מאשר לבקר בעלי עסקים שפועלים בהתאם לכללים גם אם התנהגותם מעוררת סלידה.