רבים שואלים אותי אם אני רק מבקר את כחלון ואם אין לי מה להציע, אז התשובה היא שבהחלט יש לי מה להציע, וכתבתי את הדברים פעמים רבות, אבל הנה מסמך מקוצר של הדרישות שלי מראש הממשלה/שר האוצר בצורה מסודרת. בנוסף לרשימה הקצרה שלי, יש למטה גם קישור למסמך מפורט יותר של טום קרגנבילד, ומיכאל שראל, מפורום קהלת, שעשו סיכום של כללי ‘עשה’ ו-‘אל תעשה’ ומוסיפים הסברים.
עשה:
- הורד חסמים ליבוא לחלוטין. בטל מכסים, מכסות, ושאר חסמים, כמו למשל תקנים שמיועדים למנוע תחרות. צמצם והקל את הרגולציה (הכללים) והבירוקרטיה (התהליך) שלא מאפשרות ליבואנים קטנים להתחרות בגדולים. צמצום הרגולציה והקלת הבירוקרטיה גם רלוונטיים לעסקים שאינם בתחום היבוא.
- שחרר את שוק התחבורה הציבורית ליוזמה פרטית
- חסל מונופולים ממשלתיים (חשמל, רכבת, נמלי אוויר וים, ועוד)
- חסל את הקרטלים בחסות הממשלה בתחום המזון (ביצים, חלב, עופות) ואת פיקוח המחירים המזיק שלמעשה יוצר קרטל (לחם ועוד)
- צמצם את כוחם של ארגוני העובדים. במונופולים הציבוריים הנזק שלהם ליוקר המחייה הוא ברור. חוסר היעילות, השביתות, ועלויות השכר הגבוהות, מגולגלים לכיסו של הצרכן הישראלי. הנזק של החוק הישראלי, שמקל מאוד על כפיית התארגנות עובדים בעסקים פרטיים, הוא לא פחות חמור ומהווה איום אמיתי על ההתפתחות הכלכלית. כאשר יזם בוחר לקחת סיכון, להשקיע, ולהקים עסק או להרחיב עסק קיים, הוא כבר יודע מראש שיש סיכוי סביר שהעובדים יתארגנו ויעשקו אותו ויגזלו ממנו את היכולת לנהל את העסק וליהנות מההצלחה. זה מקטין את הרצון ליזום ולהשקיע, ואולי זה הסבר מרכזי למיעוט ההשקעות בישראל.
אל תעשה:
- אל תחלק לנו מתנות. הכול בסוף על חשבוננו ועל חשבון ילדינו.
- אל תגדיל הוצאות ואל תעלה מיסים.
- אל תעסוק בניהול מיקרו של הכלכלה: אל תאיים על יצרנים שגובים מחירים גבוהים, אל תפקח על מחירים ואל תחלק מכסות יבוא. שחרר את הכלכלה וצור תחרות.