Thiemo Fetze, “Austerity swung voters to Brexit – and now they are changing their minds”, LSE, 19th Novermber 2018
מחקר מאוד מעניין של עמיתי Thiemo Fetzer באוניברסיטת ווריק, מראה שאזורים שסבלו במיוחד מקיצוצי התקציב בבריטניה ב-2010 הגדילו יותר את ההצבעה ל-UKIP (המפלגה הימנית פופוליסטית למען עצמאות בריטניה). ההצבעה ל-UKIP מתואמת מאוד עם ההצבעה למען ברקזיט, אבל בשונה מברקזיט, אפשר לבחון שינויים בהצבעה לאורך זמן, ואת הקשר בין השינויים והקיצוצים בתקציב.
נתונים נוספים מראים קשר הדוק בין מצוקה מהקיצוצים וכעס ורצון למחאה, ומתאם בין אותם משתנים והצבעה לברקזיט. החוקר מסיק שההסבר הסביר ביותר לממצאים הוא הצבעת מחאה:
Crucially, the critical mass of voters that tipped the referendum in favor of Leave did not do so out of an ideological opposition to the UK’s EU membership, but as a protest against the status quo.
אנשים כועסים רוצים ללכת נגד המצב הקיים. ההשפעה של הקיצוצים בתקציב ובשירותי הרווחה על ההצבעה לעזוב מעידה שאותם מצביעים אינם בעד עזיבה מסיבות אידיאולוגיות של עצמאות אלא בגלל מחאה, ואני מרשה לעצמי להוסיף שאולי גם תקווה שעזיבה תשפר את מצבם. תקווה שאינה בלתי סבירה לאור התעמולה השקרית היו חשופים לה.
ועכשיו כשהתמונה מתבהרת והחשש מנזקי ברקזיט עולה, האם מי שהצביע בעד ברקזיט בגלל סבל מקיצוצי התקציב משנה את דעתו? התשובה חיובית!
Evidence from a recent survey indicates that it is those very same voters who are now having a change of heart.
סקר שבוצע לאחרונה מראה שככל שאזור בבריטניה ספג מכה כלכלית קשה יותר ב-2010 כך גדול יותר אחוז הנסקרים שטוענים שהם שינו את דעתם והיום הם נגד ברקזיט.