(למנוע אי הבנות: אני לא מייעץ לבטל ביטוח. יש מקרים שהביטוח מאוד חשוב ויש מקרים שלא. וזה תלוי בנסיבות האישיות)
אני: אבקש לבטל את ביטוח החיים שלי
נציג שירות: אסביר לך למה אתה עושה טעות
אני: אין צורך
נציג: זכותי לפחות להסביר לך!
אני: לא… זכותי לבטל את הביטוח בלי לשמוע הסברים ובלי לספק הסברים
נציג: טוב, אז תן לי בבקשה דקה מזמנך
אני: בבקשה
נציג: בלה בלה בלה, ואם תתחרט, בלה בלה בלה, ואם זו מצוקה כלכלית זמנית, אז תן לי לבדוק מה ניתן לעשות
אני: ראשית, קשה לי לראות מצב שאתחרט על ביטול ביטוח חיים…
(לא אמרתי לנציג השירות, והוא לא תודרך ללכת לכיוון הזה, אבל האמת היא שיש מצב לחרטה אם חוטפים מחלה מקצרת חיים, ולחובבי הז’אנר אם יש חיים אחרי המוות…).
שנית, אני לא במצוקה כלכלית. אם הייתי במצוקה, אז מתוך דאגה ליורשים שלי שלא יקבלו כלום הייתי בכל זאת משלם את הביטוח. אני מבטל את הביטוח בגלל שמצבי הכלכלי די טוב. היורשים יקבלו מספיק, כך שהם לא יהיו במצב קשה שדורש ביטוח יקר.
וזה תכלס הסיפור הכלכלי: כשאדם רוכש פוליסת ביטוח, הוא מסכים להפסיד סכום קטן יחסית וידוע מראש (שזאת הפרמיה), כדי שיוכל להתמודד טוב עם הפסד גדול בלתי ידוע מראש. כלומר, כדאי לבטח במטרה למנוע מכה כלכלית מהותית עבור מקרים בהם לא ניתן יהיה לממן את הנזק הכספי, למרות העלות בתוחלת. אבל, אם הסיכון לא מטריד יותר מידי אז חבל על הכסף. בוודאי שאין טעם לבטח דברים קטנים (נזק כלכלי נמוך), ואין טעם לבטח את החיים אם היורשים יהיו בסדר במקרה של מוות מוקדם – עדיף ליורשים לקבל מידי חודש את דמי הביטוח.
הסתייגות אחת בכל זאת: אם יש למישהו מידע אישי שהוא בסיכון משמעותי יותר גבוה מהממוצע הרלוונטי ממנו נגזרה פרמיית הביטוח, אז הסיפור שונה. אז יתכן שהביטוח כדאי גם בתוחלת.
(כמובן שהסיפור עם נציגי השירות לא נגמר כל כך מהר. ההמשך היה עם “בכיר” במחלקת שימור לקוחות או משהו כזה. הביטוח להבנתי בוטל לפני שניתקתי את השיחה, לאחר שהסברתי לבכיר שכבר הדיון הראשון עם נציג הביטוח היה מיותר ואין לי כל כוונה לחזור עליו פעם נוספת).