נמרוד בוסו, “”ישנה את המציאות”: חוק השכירות ההוגנת אושר בוועדת החוקה”, באתר דהמרקר, 3 ליולי 2017
יוזמי חוק “שכירות הוגנת,” חברי הכנסת רועי פולקמן וסתיו שפיר: “זו בשורה ל-2 מיליון שוכרים”
בשורה? לא נסחפתם? לכמה מתוך שני מליון השוכרים (כולל ילדים…) באמת החוק הזה בכלל רלוונטי? כמה מתוך “שני מליון השוכרים” חיים ב”דירה שאינה ראויה למגורים”? דירה שעל פי החוק:
יש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר, דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים, או דירה שאין בה פתחי אוורור.
ברור שלא מדובר על יותר מאחוז די זניח של שוכרי הדירות (שאגב עשוי למצוא את מצבו מורע בגלל החוק – הרי מי ששוכר דירה שפולקמן ושפיר סבורים שאינה ראויה למגורים עשה זאת מבחירה חופשית, כפי הנראה בגלל אילוצי תקציב, והוצאת דירות לא ראויות מהשוק תפגע בו). אז אולי הבשורה לשני מליון השוכרים מגיעה מהסעיף הקובע כי:
דמי התיווך בעסקה, במקרים שבהם פעל המתווך מטעם המשכיר, ישולמו במלואם על ידי המשכיר.?
כאן חייבים להיות בורים מוחלטים בכלכלה בשביל לחשוב שיש לסעיף הזה משמעות מהותית. אז המשכיר ישלם את דמי התיווך ויעלה את שכר הדירה בהתאם. הרי את זה החוק לא מונע. תוצאה סבירה של הסעיף תהיה העלאה של שכר הדירה החודשי ב-8.33% (בהנחה שדמי תיווך זה חודש שכר דירה), והתוצאה אולי דווקא תהיה ייקור שכר הדירה בפועל לחוזים ארוכים. (לא ברור שבעל הדירה יוריד את שכר הדירה אחרי שנה…)
אז אולי מהמגבלה על גובה הערבויות?
עוד נקבעו הגבלות על גובה הערבויות שרשאי המשכיר לגבות מהשוכר. גודלן המקסימלי יהיה שליש מדמי השכירות עבור כל התקופה, ולא יותר מפי שלוש מדמי השכירות החודשיים.
כמה שוכרים באמת נדרשו לערבויות בגובה שעולה על שלושה חודשי שכירות? “שני מליון שוכרים”? והאם בכלל מדובר בבשורה? כנראה שבשורה רעה לשוכרים חלשים, שלא יכולים להרשים את בעל הדירה במשכורת קבועה וגבוהה, ובהעדר תחליף של ערבויות ימצאו את עצמם בעדיפות נמוכה לקבלת הדירה וצפוי שידרשו לשלם שכר דירה גבוה יותר כפיצוי על הסיכון שלוקח בעל הדירה.
טוב, אז כנראה שהסעיף שמסדיר את מחויבותו של בעל הדירה לתקן את הדרוש תיקון בדירה הוא הבשורה לשני מליון השוכרים. אבל סעיף כזה קיים בכל חוזה סטנדרטי, אז מדובר בסעיף מיותר לחלוטין. או אולי דווקא סעיף מזיק? מדובר בסעיף שמונע הסכמה בין משכיר לשוכר שדווקא השוכר יתקן על חשבונו תיקונים מסויימים בתמורה לשכר דירה נמוך יותר. לפעמים זה מצב עדיף לכולם. (זה במקרה ההסכם שלי עם בעלי הדירה שאני שוכר, ואני מתכוון לעמוד בהסכם למרות החוק. מקווה שפולקמן לא ידרוש להעניש אותנו בחומרה…)
כל זה לא מפריע לפולקמן להצהיר:
יש כאן בשורה אמיתית לשני מיליון השוכרים בישראל. החוק מהווה חלק מתוכנית רחבה למהפכת השכירות היציבה בישראל, והוא ישנה את המציאות גם עבור בעלי הדירות וגם עבור השוכרים. דירות שכורות לא נתפסות היום כאלטרנטיבה לרכישת דיור, בגלל העדר שוק יציב ומוסדר שיאפשר דיור ראוי גם למי שידו לא משגת לרכוש דירה.
אז מה היה לנו? בינתיים חוק בעל משמעות מוגבלת. נזק מתון לשוכרים חלשים ולא יותר. אבל אני סומך על שפיר ופולקמן שימצאו את הדרך לגרום נזק משמעותי יותר בהמשך הדרך.
*הערת העורך – הפוסט נכתב בפייסבוק ביולי 2017 והועלה לבלוג האינטרנטי ביולי 18, במקביל נכתב מאמר של שני משפטנים שמנתחים את החוק בכלים משפטיים ומגיעים למסקנה כי חוק זה צפוי להוביל לעלייה במחירי השכירות כפי שניתן לקרוא בפוסט הבא.