“אנחנו נשלם” – על התוכנית הכלכלית של נתניהו וכץ

“בסוף פיצחנו את זה” נתניהו בנאומו אתמול בערב (10.7.20).
מה פיצחנו, אתם תוהים? מצאנו דרך לשפוך המון כסף ציבורי בצורה מהירה ומזיקה. למשל, עד חצי מליון ש”ח לעסק כל חודשיים, עם תמריץ חזק לצמצם פעילות כלכלית, כולל פיטורי עובדים (הקריטריון הוא ירידה משמעותית במחזור העסקי). פשוט מטורף! בנוסף, מודל דמי אבטלה שיוצר תמריץ מאוד חזק להימנע מעבודה למשך שנה.
האם אפשר אחרת? בוודאי. עסקתי בזה בראיון שפורסם בגלובס, מוזמנים לקרוא. רק אציין שרוב הכלכלנים מסכימים דווקא איתי ולא עם נתניהו. – 

שני אשכנזי, “צריך לבטל את מע”מ אפס על פירות וירקות, ואת הפטור ממע”מ באילת”, באתר גלובס, 9.7.20 

1. עבודה עם דמי אבטלה

הממשלה לא יכולה לפצות את הציבור הרחב על הפגיעה. צריך להפעיל ערבות הדדית, ולתת סיוע כדי לאפשר לאנשים לשרוד. צריך לתת ודאות – לא דמי אבטלה שמחליטים בכל חודש להאריך, אלא תוכנית לטווח ארוך, שלוקחת בחשבון שדמי אבטלה פוגעים במוטיבציה לעבוד. צריך לבנות תוכנית שמאפשרת לאנשים לעבוד, מבלי שהם מאבדים את מלוא דמי האבטלה. מי שיבחר לעבוד במקצועות כמו סיעוד או חקלאות – זה יהיה כדאי לו כלכלית. למשל, דמי האבטלה יינתנו במלואם בהתחלה, ולאחר מכן תהיה הפחתה מתונה. מי שיעבוד, יאבד על כל שקל שכר רק 40 אגורות מדמי האבטלה. זה תמריץ חיובי.

2. להימנע מפזרנות יתר

לא נכון לתת פיצויים, להלאים חברות או לרכוש מהתעשייה הישראלית במיליארדי שקלים. לא לבזבז כסף סתם על רכישות מיותרות, ולא לשפוך כסף על הציבור כדי לעודד צריכה. המחיר הוא מאוד כבד, והתוצאה הסופית יכולה להיות מאוד מזיקה. לממשלה יש מגבלות על ההוצאה, וניסיון העבר מלמד שגירעון עמוק הוא זה שהוביל למשבר. אי אפשר לצאת מהמשבר על ידי יצירת גירעון עמוק בצורה מופרזת, כי הוא עצמו מוביל למשבר. לא הגיוני לעשות משהו שמוביל למשבר כלכלי כדי לצאת ממשבר כלכלי. הממשלה יכולה להגיע כך לשוקת שבורה, וכך גם מי שבאמת זקוק לכסף – לא יוכל לקבל אותו. פזרנות יתר עכשיו, יכולה להוביל לרעב בעתיד.

3. להשקיע בתשתיות פיזיות ואנושיות

צריך לזכור שכל שקל שהממשלה מוציאה היום הוא הלוואה שאנחנו והילדים והנכדים שלנו נחזיר בעתיד. השקעה בתשתיות תחבורה, תקשורת והכשרה מקצועית תסייע למשבר בטווח המיידי; צריך השקעות שייצרו משק עם תשתיות פיזיות ואנושיות טובות יותר ליום שאחרי המשבר. היכולת של הממשלה לקחת עוד ועוד הלוואות כדי לממן את כל תוכניות הסיוע היא מוגבלת, והיא נטל כבד על העתיד. צריך להתייחס לכסף הציבורי הזה שאין לממשלה בזהירות רבה, כדי שלא נגיע למצב שבו למי שבאמת צריך – אין מה לאכול.

4. להפחית ארנונה לעסקים

משבר הוא הזדמנות לבצע רפורמות, שיסייעו מיידית. הדבר הקריטי ביותר לצמיחה כלכלית ויציאה ממשבר הוא יוזמה של בעלי עסקים. הם הנכס של הכלכלה, וכיום הם ניצבים מול שורה ארוכה של כללי רגולציה וביורוקרטיה בלתי נסבלים. יש דברים מיותרים שצריך לבטל ולהקל בהם. למשל, הארנונה לעסקים בישראל היא גבוהה מאוד, והיא צריכה לרדת. גם מערכת המס מסורבלת. צריך לבטל פטורים – למשל את מע”מ אפס על פירות וירקות, ומע”מ אפס על שירותי תיירות ובאילת, ובמקביל להוריד את שיעור המס. גם אם באופן זמני נטל המס על העשירון העליון יעלה, כתוצאה מביטול פטורים, זה לא נורא. אבל זה חייב להיות זמני.

השר כץ מוסיף פרטים. באמת מדובר על תכנית נוראית. במיוחד אני אוהב את ה”אנחנו נשלם” נפלא, זה ממש ביבי וכץ משלמים, לא אנחנו והילדים והנכדים שלנו…. והתקשורת הכלכלית בישראל? מפגינה רמה נמוכה רגיל: כמה ששופכים יותר כסף יותר טוב…