בישראל יהיו אגרות גודש, אין פתרון אחר

נניח שמחר מדינת ישראל מחליטה שלחם צריך להיות חינם. היא מלאימה את כל המאפיות ומייצרת בדיוק את כמות הלחם המיוצרת היום, ומחלקת אותו בחינם. מה יקרה? יהיה מחסור ותורים ללחם. איך אני יודע את זה? כי הביקוש ללחם אינו קשיח לחלוטין. בעבר כשהלחם היה מסובסד בישראל אנשים אכלו יותר לחם והאכילו איתו בהמות. עכשיו אם הייתם נולדים לסיטואציה שלחם חינם ויש תורים ללחם והייתי אומר יש לי פתרון קסם: לגבות על זה מחיר ריאלי שמשווה בין הביקוש להיצע. הייתם אומרים לי ‘אוי גזירה קשה על הציבור’. מה שאני מנסה להגיד זה שהסטטוס קוו הוא לפעמים מאד חזק ואנשים חושבים על […]

כיצד ניתן לצמצם את הצפיפות בכבישים על ידי אימוץ אגרות גודש

(מבוסס על נייר מדיניות שכתבתי עם שני שרייבר) למרות השקעה ניכרת, גם אם לא מספיקה, בתשתיות תחבורה בישראל, העומס בכבישים רב, וכפי הנראה במקומות רבים אף מחמיר עם השנים, וגורם לבזבוז זמן ניכר של הציבור ולפגיעה בפריון. בנייר מדיניות זה אנו מציעים דרך להתמודדות עם בעיית הגודש בכבישים בישראל שתהווה השלמה להשקעה בתשתיות תחבורה. הפתרון המוצע כולל שני מרכיבים מרכזיים. ראשית, תמריצים לצמצום השימוש ברכב פרטי בכבישים עמוסים על ידי החלפת מרכיבים במיסוי הקיים היום על רכב באגרות גודש. כלומר, צמצום מס הקנייה על רכב חדש והמס על הדלק, והקמת מערך למיסוי השימוש ברכב בהתאם למאפייני השימוש בפועל – תשלום […]

“לפעמים התלמידים פשוט צריכים לסתום את הפה”

זו הכותרת למאמר ב”הארץ” שכתב פרופסור אמיר ברנע, שמלמד בקנדה ב-15 השנים האחרונות ויצא מזועזע מהרצאה בישראל. המסקנה של ברנע היא שבסופו של יום יש משהו דפוק בתרבות הישראלית, שלא מאפשר למורים ללמד כאן בצורה סבירה את התלמידים והסטודנטים. כמובן שלחוסר היכולת ללמד יש השלכות על ההישגים של התלמידים, ובהמשך על פריון העבודה. כך כותב ברנע: “דעתי היא שבמשולש מורה־הורה־תלמיד דווקא ההורים הם החוליה החלשה. במקום לתת את מלוא הגיבוי לצוות המורים והמנהלים לטפל בכל בעיית משמעת במלוא החומרה, כל הורה שומר על הגוזל הקטן שלו, ומפגין זלזול כלפי המערכת — והמורים נרתעים. כל פגיעה קטנה בתלמיד גוררת חפירות אינסופיות […]

ועד עובדים כוחני בתעשייה האווירית

שוקי שדה דהמקר, מתאר איך התעשייה האווירית משלמת מחיר כבד בגלל ועד עובדים כוחני. העלייה בהתארגנות עובדים בחברות במשק הישראלי שצריכות להתחרות בעולם, במשולב עם התרבות הכוחנית של הוועדים בישראל, בגיבוי ארגון הפשע הראשי – ההסתדרות – ובשילוב החקיקה שמקלה מאוד על העובדים לסחוט את המעסיק, יוצרת איום של ממש על המשך הצמיחה הכלכלית של המשק הישראלי. הראשונים להיפגע הם העובדים השקופים – מחפשי העבודה ועובדים בשכר נמוך – שרק השקעה ויזמות, שמגדילות את הביקוש לעובדים, יכולים להעלות את שכרם. כך מדווח שוקי שדה: “נדמה שאם יש קונצזנוס בקרב אלה שמכירים את התעשייה האווירית, הרי שהוא נוגע לנזק שכוחניות היתר […]

מדוע מסרבים נהגי המוניות להפעיל מונה

נהגי מוניות לא מפעילים מונה כשיש ביקוש חריג, ובכך עוברים על החוק. זה מה שקורה כשהחוק מטומטם. קביעת מחיר מנותק מהביקוש וההיצע, גורם תמיד לשילוב של שוק שחור (מחיר שאינו על פי החוק) ומחסור (שירות בזמינות נמוכה). כמובן שכולם מצקצקים ומגנים, ולא מבינים שהבעיה אינה העבריינות אלא החוק. באובר המחיר עולה כשיש עודפי ביקוש. זה מעולה: גם מאפשר ללקוחות לקבל שירות, אמנם יקר אבל קיים, וגם מעודד נהגים להגדיל היצע בזמן ביקוש גבוה. ראו כתבה – “מדוע מסרבים נהגי מוניות להפעיל מונה?”, ערוץ 10 בפייסבוק, 1 בינואר 2018

זוית מחקר מעניינת על אפליית נשים

מדידה פשוטה מראה שפריון העבודה של נשים בתחומים שונים נמוך מזה של גברים. נשים בנדל”ן מתווכות בפחות עסקאות, עורכות דין מחייבות על פחות שעות, רופאות רואות פחות חולים, וחוקרות מפרסמות פחות מאמרים. מה שיותר קשה למדוד זה את האיכות. ומסתבר שאצל נשים הכמות הנמוכה יותר מגיעה עם איכות גבוהה יותר. נשים בנדלן מוכרות במחיר גבוה יותר, עורכות דין מבצעות פחות עבירות אתיות, ומטופלים של רופאות נוטים להתאשפז ולמות פחות ממטופלים של רופאים. מחקר חדש מראה שנשים כותבות טוב יותר מאמרים אקדמיים. מדובר בתוצאה של עובדה מעניינת: הסטנדרט הנדרש מנשים באיכות הכתיבה, על ידי שופטים ועורכים בכתבי עת מדעיים, גבוה יותר […]