ונצואלה היא כישלון כלכלי. אבל סוציאליסטית?

ברט סטיבנס ניו יורק טיימס, “כן, ונצואלה היא קטסטרופה סוציאליסטית“, באתר דהמרקר, 27 לינואר 2019 טור קצר של ברט סטיבנס, ניו יורק טיימס, בתרגום לעברית בדהמרקר, מזכיר את העובדה שרבים מנסים לשכוח. הסוציאליזם לא עובד. וברשותכם אוסיף הבהרה: המדינות הסוציאל דמוקרטיות המצליחות אינן סוציאליסטיות, הן קפיטליסטיות ובעלות שוק תחרותי מאוד. כמה ציטוטים נבחרים: גרג גרנדין, פרופסור מאוניברסיטת ניו יורק, כתב בטור לזכרו של צ’אבס כי “הבעיה הגדולה ביותר שעמדה בפני ונצואלה בימי שלטונו לא היתה הסמכותיות של צ’אבס, אלא שהוא לא היה סמכותי מספיק”. גרנדין יכול להודות בכך שהסוציאליזם דורש בסופו של דבר כפייה כדי להשיג את מטרותיו הפוליטיות; אחרת […]

הטעות הבסיסית של התומכים בקצבאות מותנות מבחן הכנסה

הטעות הבסיסית של רבים מהתומכים בקצבאות (ילדים, זקנה, וכדומה) מותנות מבחן הכנסה (בשונה מאוניברסליות) היא הטענה הבאה: לא צריך “לסבסד” בעלי הכנסה גבוהה.  כי מדוע מר X (העשיר התורן) צריך עוד 200 שקל מהקופה הציבורית? לא עדיף לתת את זה למי שצריך? אז ככה: יש לחשוב על הקצבאות כחלק ממערכת המס – לאדם פלוני הכנסה כלכלית (“ברוטו”) ואחרי שהוא משלם מס ומקבל קצבאות יש את ההכנסה הפנויה (“נטו”). אי נתינת הקצבה שקולה להעלאת שיעור המס. והטיעון “הוא לא צריך את ה-200 שקל האלה של הקצבה”, רלוונטי באותה המידה על 200 שקלים הכנסה שהוא לא שילם כמס. אז למה באמת לא […]

איך לשפר את הפריון הנמוך בתעשיה הישראלית?

אורה קורן, “הנחנו את יסודות המהפכה: בוגר מקצוע טכנולוגי ירוויח פי שניים מבוגר משפטים”, באתר דהמרקר, 21 לינואר 2019 ההשקעות שזכו לתמיכת המדינה ב–2018 התמקדו בשיפור הפריון הירוד של התעשייה, ששיעורו כ–60% מהפריון במדינות מפותחות. את מפת הדרכים להעלאת הפריון התוותה ועדת נטו תעשייה, בראשות מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד. בשנה האחרונה עמלו במשרד הכלכלה על יישום ההמלצות הכתבה עוסקת בפריון הנמוך של התעשייה בישראל ובמהלכים של משרד הכלכלה/אוצר לשיפור הפריון, אבל הציטוט למעלה מטריד ומייצג את הגישה השגויה של הממשלה. נניח לכותרת “נטו תעשיה” שרומזת על כך שמדובר בעוד תכנית פופוליסטית של השר כחלון, רק שהפעם במקום להעביר כסף מקופת […]

ישראלים מעדיפים להיות שכירים, ומעדיפים את המגזר הציבורי

ריקי ממן בפוסט על העדפות של הצעירים הישראלים במגזר העבודה:   כפי שריקי ממן טוענת, העובדה הזו מדגימה היטיב, שאין צידוק להמשך המגמה של העלאות השכר במגזר הציבורי על חשבון הציבור הרחב. אוסיף, שבעולם הדימויים של ראש הממשלה בנימין “השמן שרוכב על גבו של הרזה” נתניהו, המגזר הציבורי התנפח גם במספר העובדים וגם בשכר (בהשוואה לעליות מקבילות בשכר במגזר הפרטי). הרעה החולה במגזר הציבורי, זו שגורמת לו להיות כל כך אטרקטיבי, זו הקביעות. הקביעות פוגעת ביכולת של הממשלה לתפקד, פוגעת בשירות לאזרח, ופוגעת ביכולת של הממשלה להתמודד עם שביתות ודרישות שכר לא סבירות. הבעיה החמורה ביותר שהסקר חושף היא, שאפילו […]

פיקוח שכר דירה בראי ההיסטוריה

יעל דראל, “כדי להרוס עיר, רק הפצצה מהאוויר יעילה יותר מפיקוח על שכר דירה”, באתר דהמרקר, 19 לינואר 2019 פקודת העלאת דמי השכירות מ–1921, פקודה מנדטורית שהוטמעה לימים בחוקי השכירות של מדינת ישראל הצעירה, ביקשה להחיל פיקוח מחמיר למדי על השוק המקומי. היא נפתחה בזו הלשון: “פקודת העלאת שכר הדירה שהוצאה אשתקד לא נעשתה למשך זמן קבוע. אחרי עיון רב, מצאנו שנכון להמשיך את הבקרה על שכר הדירה לעוד תקופה. באנגליה, במצרים וכמעט בכל הארצות מצאו הממשלות לנחוץ לשים עין פקוחה על שכר הדירות בכדי למנוע בעד בעלי הבתים מהעלות את שכר הדירה בצורה מבהילה. ממשלת פלשתינה (א”י) חושבת ללכת […]

כחלון – במקום לשקר שהצלחת, לך הביתה

ההיגיון של שר האוצר בהחלט מעניין: העובדה הברורה היא שמחירי הדיור היום גבוהים בהרבה ממחירי הדיור ביום שהוא נכנס לתפקיד, ובכל זאת הוא מצהיר שהוא הצליח להוריד את מחירי הדיור. אבל אין להתפלא, בעבר הוא טען שהוא הצליח להוריד את מחירי הדירות כאשר הייתה בלימה בקצב עליית המחירים. השר כחלון בונה על כך שיש מספיק טמבלים שיקנו את הקשקושים שלו, קשקושים מנותקים מהמציאות. ועוד בכלל הזנחנו את האמצעים בהם נקט שר האוצר – סבסוד מסיבי של דיור על חשבון הציבור הרחב, תוך יצירת דירות באיכות נמוכה ובאזורים דלי ביקוש, ומלחמה במשקיעים הקטנים שמספקים את הדירות להשכרה, למי שלא יכול להרשות […]

סמי פרץ על הצעת זוכה פרס הנובל לעלות את שכר הלימוד באקדמיה

סמי פרץ, “למה זוכה פרס נובל חושב ששכר לימוד של 40 אלף שקל הוא דווקא רעיון מצוין”, באתר דהמרקר, 15 לינואר 2019 מדינת ישראל מוכנה לסבסד את מוסדות ההשכלה הגבוהה, שכן לשיטתה הציבור מרוויח מכך ■ התוצאה: שכר הלימוד במוסדות האקדמיים הציבוריים נמוך בהשוואה למדינות אחרות בעולם – אבל כלל לא בטוח שהעלאתו היא הפתרון למצב האקדמיה סמי פרץ, חולק על דעתו של פרופסור ישראל אומן. אבל, לדעתי פרץ כמו רבים אחרים, לא הבין את כוונתו של אומן. וכמו רבים אחרים, לא עוצר רגע לחשוב שקיימת האפשרות שזוכה פרס הנובל לא מדבר שטויות. פרץ מפרש את הדברים בצורה פשטנית: יש צעירים בעלי […]