האקונומיסט מפנה את תשומת לב קוראיו לכך שטראמפ חתם לאחרונה (נובמבר 2018) על הסכם הסחר ארה”ב-מקסיקו-קנדה, והיום כבר מפר את ההסכם באיומים להעלות את המכס על מקסיקו אם המקסיקנים לא יעצרו את ההגירה הלא חוקית לארה”ב. Donald Trump vows to use tariffs to punish Mexico for migrants, The Economist, May 31st 2019 העובדה הזו מטילה צל כבד על הטענה שטראמפ מנהל מלחמות סחר עם אירופה וסין במטרה להגיע להסכמים חדשים שבהם יש פחות חסמי סחר. איזה אינטרס יש לסין או לאיחוד האירופי לחתום על הסכמי סחר עם נשיא שלא מכבד את ההסכמים שהוא חותם עליהם?    ולעניין הכלכלה: אזרחי ארה”ב […]

מירב ארלוזורוב, דהמרקר, על גיוס החרדים, תחת הכותרת: מירב ארלוזורוב, “הטמטום ההיסטורי: מי בכלל צריך חוק גיוס”, באתר דהמרקר, 30 למאי 2019 חוק הגיוס מנציח את האיוולת ההיסטורית של חוק טל: בשביל לגייס 417 בני ישיבות לצבא, הצעת החוק כולאת 14 אלף מהם בישיבות ומונעת מהם לצאת לעבוד מתי נבין ששילוב החרדים בשוק העבודה חשוב יותר מיעדי הגיוס לצבא? ארלוזורוב ממשיכה: חוק הגיוס ממשיך בכך את הטמטום ההיסטורי של חוק טל: החרדים השתמטו מהצבא, החילונים רתחו עליהם, אבל נאלצו לבלוע את הצפרדע, ובתור נחמה לחילונים נקבע שהחרדים יענשו בכך שכל זמן שהם מממשיכים להשתמט הם יהיו חייבים להישאר כלואים בישיבה […]

כנס מכון אהרון למדיניות כלכלית התקיים תחת הכותרת “השקעות נמוכות, פריון נמוך – מדוע המשק נשאר מאחור?” (לרשותכם וידאו של כמעט 7 שעות) בין הבכירים מהארץ ומהעולם שנשאו בו דברים: פרופ’ אוריאל רייכמן,  פרופ’ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל; פרופ’ איגנסיו ויסקו, נגיד הבנק האיטלקי; מר שלמה דוברת, מייסד ושותף כללי, ויולה; יו”ר מכון אהרן למדיניות כלכלית; גב’ ענת לוין, לשעבר משנה למנכ”ל, חטיבת השקעות ופיננסים, כלל ביטוח; ד”ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר; מר דוד ברודט, יו”ר בנק לאומי; מר קרייג באומונט, IMF Mission Chief for Israel; מר אנדש בורג, לשעבר שר האוצר […]

בהמשך לפוסט קודם שלי בפייסבוק, שבו הצגתי טיעון לגבי השפעת אגרות גודש ושאלתי אם הטיעון אפשרי או שמדובר בכשל לוגי. טיעון מעניין ששמעתי היום בכנס על אגרות גודש. זה הולך בערך כך: אנשים שונים מושפעים באופן שונה מהדרישה לתשלום עבור שימוש… Posted by Omer Moav on Monday, May 20, 2019   ובכן, כשל לוגי. ראשית הטיעון:  יש אנשים שיגיבו למחיר ויפחיתו את הנסיעות בכבישים עמוסים, כתוצאה הגודש בכביש יפחת. הגודש המופחת יכול לגרום לאחרים דווקא להגדיל את השימוש בכביש. מדובר באנשים שלא מאוד רגישים למחיר כספי אבל נמנעו מנסיעה בכביש בגלל הגודש, עכשיו הם דווקא ייסעו יותר. הם ישמחו לשלם את […]

האקונומיסט מדווח על סמל סטטוס בסנגל – כבשים. “Why people in Senegal pay a fortune for fancy sheep”, The economist, May 16th 2019 השיגעון החדש הוא כבשים מסוג Ladoum. ע”פ המאמר, הזכרים יכולים להגיע למשקל של שלושה גברים (סנגלים?) ועל יופיים אין ויכוח (לפחות שם). המחירים: עשרות אלפי דולרים לאיל מרשים, במדינה עם תוצר לנפש של בערך 1000 דולר לשנה. אני מתעניין בנושא מאז שקצת חקרתי את התופעה של צריכה ראוותנית אצל עניים, ואף פרסמתי מאמר ב-economic journal ב-2012 עם צביקה נאמן. אז אני פשוט אוהב דוגמאות של בזבוז כסף על שטויות בשביל לנסות להרשים. כמובן שלא צריך לצאת מגבולות […]

המחקר הכלכלי על הסיבות שמדינות מסוימות נשארות מאחור, מתמקד במוסדות הכלכליים, בעיקר ההגנה על זכויות קניין, ובכלל זה מערכת אכיפת חוק מתפקדת שמספקת בטחון ואכיפת חוקים, וחשוב לא פחות, מערכת חוקית שמצמצמת את כוחו של השליט לפגוע בציבור באופן שרירותי ומפלה. ממשלות מושחתות, שלא כפופות לחוק, שכוחן אינו מרוסן במערכת משפט עצמאית, כנסת, ובנק מרכזי עצמאי, פוגעות בצמיחה הכלכלית. אני לא רוצה לטעון שישראל תהפוך לרפובליקת בננות ענייה אם ראש הממשלה יצליח לקדם את תכניותיו להחלשת סמכות בית המשפט (ופגיעה נוספת במערכת אכיפת החוק), אבל הכיוון הוא מאוד בעייתי. פסקת ההתגברות, שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבג”צ פסל, היא לדעתי רק […]

יתכן שדולנד טראמפ הוא גאון אסטרטגי, איש עסקים קשוח שלא מפחד לקחת סיכונים, ובסופו של דבר הוא יודע לסגור עסקה שמשרתת את האינטרס שלו, או את האינטרס האמריקאי. במסגרת האפשרות הזו, אפשר לפרש את העלאת המכסים של טראמפ על יבוא מסין והאיום/כוונה להעלאת מכסים על יבוא מאירופה, כתרגיל זמני שנועד ללחוץ על סין והאיחוד האירופי לשפר את הסכם הסחר. אבל, הטיעונים של טראמפ, שהמהלך יכניס כסף סיני לקופה באמריקאית ויתרום לכלכלתה, הם הבלים מוחלטים. מכס זה מס שנופל בעיקר על הרוכש, גם אם חלקו יכול להתגלגל ליצרן. לדוגמה: האם מכס של 10,000$ על מכונית אירופאית, יגרום ליצרן באירופה להוריד את המחיר […]