יש בישראל משפחה חרדית עם 9 ילדים. האם עובדת במשרה מלאה ובשכר גבוה (מעל 20,000 ש”ח לחודש), האב לומד בכולל. כולם בריאים בגופם ובנפשם. למשפחה קורת גג, מזון בריא ומספיק, בגדים שעושים את העבודה. שירותי בריאות ציבוריים (באיכות גבוהה בהשוואה בינלאומית). אין מצוקה למרות שחיים בצניעות רבה. המשפחה כמובן מתחת קו העוני. אני צריך להיות מוטרד מהעוני של המשפחה והילדים? זה חלק מהייחוד של ישראל בהשוואה למדינות המפותחות. ברור לחלוטין שיהיו בישראל הרבה יותר עניים ובעיקר ילדים עניים. אין אף מדינה בעולם עם כל כך הרבה משפחות שבחרו לחיות בעוני ולהביא לעולם כל כך הרבה ילדים. והעוני הנמדד הוא יחסי. […]

סיון קלינגבייל, “מי יהפוך לחסר תועלת? ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות – היא כנראה גם האחרונה שלה”, באתר דהמרקר, 26 לדצמבר 2016 פרופ’ ענת לכנר טוענת כי המדינות עדיין אינן תופשות את ההשלכות של מהפכת הבינה המלאכותית, שבעקבותיה לאנשים רבים פשוט לא תהיה עבודה ■ לדבריה, ממשלות חייבות לגלות מעורבות עמוקה בתהליכים, ולא להשתרך אחרי הכסף הפרטי סיון קלינגבייל, דהמרקר, בכתבה (מהסוג שראינו לא מעט לאחרונה) על איך הטכנולוגיה צפויה להחליף בני אדם וליצור אבטלה המונית, הפעם בראיון עם ענת לכנר, פרופסור בבית הספר שטרן למינהל עסקים ב-NYU. בדיקה קצרה מגלה שמדובר ב- Clinical Associate Professor of Management and Organizations. […]

איילת שקד בטור מיוחד ל”גלובס”: “ההסתדרות גורמת נזק למשק”, 05 לדצמבר 2019 שם המשחק הוא מידת הנזק. תנאי ההעסקה של עובדים אלה [מגזר ציבורי] לא נקבעים לפי היצע וביקוש; הם לא קשורים להשכלה, ניסיון או לכישרון – מה שקובע זה היכולת לגרום לנזק. זהו קלף המיקוח החזק ביותר, ולרוב ההסתדרות לא מהססת לשלוף אותו. עם זה אני כמובן מסכים. למעשה זה מה שאני טוען בהרצאות שלי כבר שנים, ממש באותן המילים :). אם רוצים להבין את מבנה השכר במגזר הציבורי בישראל, בעיקר את פערי השכר בין עובדים, כדאי להתמקד ביכולת להזיק. לא בהשכלה, לא ביכולת לתרום, לא בחלופות כלכליות, לא […]