הערות על יתרות המט”ח של בנק ישראל

1. סיכוי נמוך שאורי פסובסקי יראיין מישהו שלא נמצא בתחום שבין זוסמן לפיקטי (כלכלנים חובבי הגדלת ההוצאה הציבורית והמיסוי ברמה מתונה עד מטורפת). פסובסקי אינו יוצא דופן – זה מה שבגדול אוהבים בתקשורת, זה מה שהציבור אוהב לשמוע (את החלק של ההוצאה…), וזה מה שהפוליטיקאים אוהבים לעשות, אבל לאהבת התקשורת לכלכלנים שממליצים על הרחבת ההוצאה יש מחיר. התמונה שהציבור מקבל אינה מייצגת את מה שכלכלנים אחרים, בעלי הישגים מחקריים לא פחותים (אם להיות עדין), חושבים.
2. זוסמן טוען שאין לחוב עלות בגלל ריבית אפסית. אני מצטט:

זוסמן מציע, למשל, להרפות מעט מהחשש מהגירעון ומהגידול בחוב הלאומי שהוא מביא. ההסבר שלו פשוט: זה לא עולה לנו כלום. “אם אני יכול לקחת חוב שאין עליו ריבית, או שהריבית עליו אפילו שלילית, כלומר שמישהו נותן לי כסף כדי שאני אלווה ממנו – אז החוב הזה לא מטריד אותי בכלל. לא היה לנו דבר כזה בהיסטוריה”. בדרך כלל, הוא מפרט, לחוב מתלווה נטל: תשלומי הריבית, שאותם צריך לממן באמצעות מסים. “אבל במצב כזה (שבו הריבית שלילית), הטיעון שהחוב הוא נטל על הדורות הבאים לא תקף. לא על הדור הזה ולא על הדורות הבאים

 זו טענה מאוד מוזרה. ברור שככל שהריבית על הלוואות נמוכה יותר אז עלות החוב הציבורי (לא לאומי…) נמוכה יותר. אבל אפס? האם לוקחים הלוואות בלי כל כוונה להחזיר אותן? ומי יחזיר את ההלוואות אם לא הדורות הבאים? אבל רגע, אולי תגידו שתכלס לא באמת מחזירים חובות, מגלגלים. כשיגיע המועד לפרוע את החוב, ממשלת ישראל פשוט תיקח הלוואה חדשה. אוקי, אז שתי נקודות: ראשית אף אחד לא ערב שגם בעוד עשרות שנים הריבית תהייה אפסית, ושנית, ברור שיש מגבלה על היקף החוב, אז ככל שנגדיל אותו יותר היום היכולת להגדיל אותו עוד בעתיד תפחת, אז ברור שהחוב הוא נטל על הדורות הבאים. לעומת דעתו של זוסמן על החוב, אני שותף להערכתו, שהמשבר לא יהיה ארוך ועמוק, כל עוד לא נחזור לסגר. והעובדה שכך סבור זוסמן מעוררת תהייה נוספת לגבי תמיכתו במדיניות “פחות קמצנית” – הרי ברור שיש סיכוי שכן נחזור לסגר, וברור שאז הממשלה שוב תצטרך להוציא כסף שאין לה, האם לא ברור שמוטב להיות מאוד זהירים בפזרנות היום, ולא להגיע לשוקת שבורה בהמשך??