שר האוצר ובנק ישראל

שר האוצר, בתגובה לביקורת של בנק ישראל על מדיניותו הפופוליסטית, משתלח בגסות בנגידת בנק ישראל:

משרד האוצר הצליח להוריד את מחירי הדיור לאחר 12 שנה, להפחית מסים ולהצמיח את הכלכלה הישראלית, למרות הקשיים והמכשולים שהערים בנק ישראל. לצערנו הרב, בנק ישראל ממשיך לנהוג במדיניות כלכלית שמשרתת בעיקר את האינטרסנטים

ראשית חבל ששר האוצר מצטרף לסגנון של ראש הממשלה בהשתלחות ארסית בגופים ציבוריים שעושים את עבודתם. בנק ישראל, גם אם טועה לפעמים במדיניותו, לא פועל למען קבוצות אינטרס צר (בשונה, אגב, משר האוצר).

שנית, לגבי הכלכלה, יש למדוד שר אוצר לפי מעשיו. התוצאות המקרו כלכליות מושפעות מעוד מגוון רחב של גורמים, והמהלכים של שר האוצר הם פופוליזם נטו. בפרט, בנק ישראל צודק בביקורת נגד הטיפול הכושל של כחלון בתחום הדיור. למעשה ראוי היה לבקר את כחלון בחריפות רבה יותר. הגאווה של כחלון על ירידת מחירים מוקדמת. ראשית, מאז שהוא נכנס לתפקיד מחירים עלו מאוד, למרות הירידה המתונה לאחרונה. שנית הירידה במחירים נובעת מירידה בביקוש ולא מעלייה בהיצע, כפי שניתן לראות מהירידה בהיקפי הבניה. כלומר, אם יש לכחלון הצלחה הרי היא בצמצום מלאי הדירות בישראל, צמצום שבוודאי לא תורם לירידת מחירי הדירות והשכירות לאורך זמן.

וספציפית לגבי הוויכוח על הורדת המיסים. כדאי להבחין בין הגישה של בנק ישראל, השגויה לדעתי, שגורסת שיש להעלות את נטל המס בישראל במטרה להגדיל את הוצאות הממשלה, לבין הגישה הנכונה של בנק ישראל, שיש לשאוף לגרעון נמוך וצמצום החוב. כחלון למעשה מקבל את הגישה של בנק ישראל בצד הגדלת ההוצאות אבל לא בצד העלאת המיסים, ונוהג בפופוליזם חסר אחריות.